|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem עיר יהודית למרגלות הקרפטים.  סיפורה של קהילת מונקאץ'

תולדות קהילת מונקאץ' עד השואה

חיי הדת

הרב חיים אלעזר שפירא - 'המונקאצ'ר רבי'

הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאץ', אב בית הדין, ראש הישיבה ורב העיר, בשיחה עם אחד מתלמידיו. הרב שפירא נפטר בב' סיון תרצ"ז (1937) הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאץ', אב בית הדין, ראש הישיבה ורב העיר, בשיחה עם אחד מתלמידיו. הרב שפירא נפטר בב' סיון תרצ"ז (1937)
מצבתו של הרב חיים אלעזר שפירא בבית הקברות היהודי בקרפץ (Kerepec). בשנות השבעים העבירו השלטונות את המצבות מבית הקברות היהודי במונקאץ' לבית קברות זה, שהוקם לצד בית הקברות הנוצרי במקום מצבתו של הרב חיים אלעזר שפירא בבית הקברות היהודי בקרפץ (Kerepec). בשנות השבעים העבירו השלטונות את המצבות מבית הקברות היהודי במונקאץ' לבית קברות זה, שהוקם לצד בית הקברות הנוצרי במקום
הלווייתו של הרב חיים אלעזר שפירא במונקאץ', 5 במאי 1937 הלווייתו של הרב חיים אלעזר שפירא במונקאץ', 5 במאי 1937

אלעזר שפירא נולד בסטריזוב (Strzyżów) שבגליציה ב-1871 וכיהן כאב"ד במונקאץ’. בשנת 1913, עם פטירתו של אביו, הרב צבי הירש שפירא, הפך חיים אלעזר שפירא לרב ולאדמו"ר במונקאץ’.

הרב חיים אלעזר שפירא היה אדמו"ר חסידי מוכר וגדול בתורה. זאת אמרו עליו הן חסידיו והן יריביו, והשפעתו הגיעה הרחק מעבר למונקאץ’ אל קרפטורוס והונגריה. הוא היה מחוסר השכלה חילונית פורמלית וכדי למלא אחר דרישת החוק ההונגרי, שקבע כי רב קהילה חייב להיות בעל השכלה כללית ושליטה בשפה ההונגרית, רכש תעודה מבית ספר תיכון בניטרה שבסלובקיה כדי שיוכל לכהן ברבנות.

הרב חיים אלעזר שפירא היה קנאי לדעותיו, בלתי מתפשר ונלחם נגד כל מי שסיכן, לדעתו, את ההגמוניה שלו כרב העיר והאזור. את הקהילה ומוסדותיה ניהל ביד רמה.

ב-1922 הקים את הישיבה הגדולה בעיר, 'דרכי תשובה', שמשכה אליה תלמידים רבים מכל רחבי הונגריה וצ'כוסלובקיה והיתה אחת הישיבות הגדולות בהונגריה. הוא עמד בראש הישיבה ונתן בה את שיעוריו. בתקופת כהונתו למדו בישיבה יותר מ-200 בחורים והיא הוכרה על ידי השלטונות הצ'כוסלובקים כמוסד רשמי להכשרת רבנים.

ב-1930 ביקר הרב חיים אלעזר שפירא בארץ-ישראל. אחד מחסידיו, הרב משה גולדשטיין, ליווה אותו והעלה על הכתב את קורות המסע של רבו בספר מסעות ירושלים. בעת ביקורו החלה בנייתה של שכונת 'בתי מונקטש' בירושלים, והוא חתם על ספר תקנון השכונה. לאחר שחזר למונקאץ’ שלח מכתב לחכמי ירושלים בו כתב:

"ותאמינו לי באמת, כי אהבתי כ"כ [כל-כך] את אה"ק [ארץ הקודש] ובפרט אתכם מאוהבי אנ"ש [אנשי שלומנו] הקנאים לה' ותורתו ואמונה אהבה בכלות הנפש"...

ב-1933 התחתנה בתו היחידה של הרב, חיה פרימא רבקה, עם ברוך יהושע רבינוביץ, בן למשפחת אדמו"רים. אלפים הגיעו לחתונה מכל רחבי אירופה ומעבר לים. החתונה זכתה לכיסוי תקשורתי רחב והפכה לאירוע ציבורי שלא נראה כמותו בעיר.

הרב חיים אלעזר שפירא נודע בהתנגדותו העזה לציונות על כל גווניה ולעלייה לארץ ישראל. הוא ראה בציונות דחיקת הקץ, פגיעה באמונה בנס הגאולה וכפירה במשיח. אפילו ל'אגודת ישראל' התנגד שכן זו חייבה פעולה למען ארץ ישראל. ב-1936 יזם הוצאה לאור של ספר נגד ההתיישבות הציונית, ובעיקר נגד תנועות ה'מזרחי' ו'אגודת ישראל', בו הובאו דבריהם של רבנים שונים בנושא. על הספר חתמו 150 רבנים. הרב שפירא לא פסק מלדבר סרה גם ביהודי ארה"ב שלדבריו מחללים את השבת, אך בו בזמן ביקש מהם תמיכה כספית.

ב-1937 נפטר הרב חיים אלעזר שפירא ואלפים השתתפו בהלוויתו. הוא נקבר בבית הקברות היהודי במונקאץ’, באוהל אדמו"רי מונקאץ’ שם נטמנו אביו, הרב צבי הירש שפירא, וסבו, הרב שלמה שפירא. בשנות השבעים הועבר בית הקברות היהודי במונקאץ’ לבית עלמין חדש בעיירה קרפץ הסמוכה, ובכלל זה הועברו גם קברי האדמו"רים.

הרב חיים אלעזר שפירא כתב ספרים רבים וביניהם ספר אות חיים, ספר דברי קודש, סדרת ספרים בשם דברי תורה (9 כרכים), ספר דרכי תשובה, ספר הגהות הירושלמי, ספר חמשה מאמרות (5 חלקים), וספר שער יששכר. על שם קובץ ספריו שו"ת מנחת אלעזר כונה בשם "בעל ה'מנחת אלעזר'".

לאחר מותו שימש חתנו, הרב ברוך יהושע רבינוביץ, כרב העיר ואדמו"ר חסידות מונקאץ’.

The online exhibition was made possible through the generous support of:

Conference on Jewish Material Claims Against Germany

The Conference on Jewish Material Claims Against Germany works to secure compensation and restitution for survivors of the Holocaust.

Since 1951, the Claims Conference - working in partnership with the State of Israel - has negotiated for and distributed payments from Germany, Austria, other governments, and certain industry; recovered unclaimed German Jewish property; and funded programs to assist the neediest Jewish victims of Nazism.