• הקדמה
• תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה
• ברטיסלווה בתקופת השואה
  • תחת שלטון סלובקי
  • מחנות עבודה ליהודים בסלובקיה
  • הגדוד השישי בצבא סלובקיה
  • גירושים
  • "קבוצת העבודה"
• קהילת ברטיסלווה אחרי השואה
• עקבותיהם נשארו
• וידאו

ברטיסלווה בתקופת השואה

מחנות עבודה ליהודים בסלובקיה

בידודם של היהודים מחיי הכלכלה והחברה ונישולם משורה של מקצועות הובילו את השלטונות הסלובקים לגזור עליהם עבודות כפייה. ב-1941 הטיל משרד הפנים על "מרכז היהודים" לארגן עבודת כפייה של יהודים במרכזי עבודה ופלוגות עבודה. חובת העבודה הוטלה על כל היהודים המובטלים בין הגילים 18-60. רוב היהודים המובטלים היו סוחרים, אינטלקטואלים או סטודנטים. על כן ארגן עבורם "מרכז היהודים" קורסים להכשרה בחקלאות ובמלאכה, ובמקביל חיפש עבורם עבודה. היהודים הועסקו בבניית מסילות ברזל, סלילת כבישים, ויסות נהרות וכדומה. בספטמבר 1941 עבדו ב-80 מרכזי עבודות הכפייה בסלובקיה 5,440 גברים יהודים. בסוף 1941 נסגרו רבים ממרכזי העבודה ויהודים רוכזו במחנות עבודה בשטחה של סלובקיה - סרד, נובקי ויהנה.

בסרד ובנובקי היו מבנים צבאיים ריקים שהותאמו לקליטת העובדים. בוויהנה הוקם מחנה בבית מרפא נטוש. "מרכז היהודים" העמיד פועלים יהודים לרשות "מינהל הבניה הממלכתי" הסלובקי, בהם בעלי מקצוע כגון מהנדסים וטכנאים שחלקם הצטרף מרצון כדי להכשיר את המחנות. בראשית 1942 החל ייצור בבתי המלאכה בוויהנה ו-300 בעלי מקצוע יהודים הועברו לסרד כדי להכין במקום נגריה ומפעל למלט. בתי המלאכה במחנה נובקי החלו לפעול עם תחילת הגירושים מסלובקיה, במרס 1942. מפקדי מחנות סרד ונובקי היו אנשי משמר הלינקה.

בשלושת המחנות עבדו נשים וגברים. תמורת עבודתם קיבלו מחסה, כלכלה וביגוד. הוקמו למענם שרותים סוציאליים, מרפאה, מטבח ועוד. נפתחו מוסדות חינוך - גנון, גן ילדים ובית ספר יסודי – והתקיימו ספריה, מופעי מוסיקה, הצגות תיאטרון וכדומה. בשעות הערב התקיימו הרצאות וחוגים. "מרכז היהודים" השתדל להוכיח לשלטונות הסלובקיים שניתן להפיק תועלת מעבודת היהודים. המרכז דאג לתעד את המחנות ועשרות תצלומים מחיי המחנות שרדו.

עם התגבשות "הפתרון הסופי" ועקב להיטות הקיצונים בסלובקיה לגרש את היהודים, שירתו מחנות העבודה סרד, ויהנה ונובקי את מדיניות הגירושים. מבנים אחדים בסרד ונובקי שימשו כ"מחנה ריכוז" והופרדו ממחנות העבודה באמצעות שמירה קפדנית. בנובמבר 1942, לאחר גירוש כ-58,000 יהודים מסלובקיה, נמצאו במחנות אלה כ-2,200 נפש. ביוני 1943 כבר היו במחנות אלה כ-3,000 יהודים ועוד כ-650 יהודים במרכזי עבודה שונים.

באוגוסט 1944, עם פרוץ המרד הסלובקי הלאומי פורקו המחנות והעצירים נמלטו. חלקם חבר לשורות הלוחמים ואחרים הסתתרו או חיו בזהות ארית בדויה. מעטים ברחו להונגריה. בעקבות המרד נכנסו הגרמנים לסלובקיה ויחד עם יחידות סלובקיות טיהרו את שטחי המרד. הם לכדו יהודים והוציאו להורג כ-3,500 מהם. האחרים רוכזו בסרד שהפך למחנה ריכוז ממנו נשלחו יהודים בעיקר לטרזין.