עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

רימונים לספר תורה שנשדדו בליל הבדולח והושבו לבעליהם

רימונים לספר תורה עליהם חרוטה הכתובת "תרומת יעקב וברטה ויינשנק", אשר נשדדו בפוגרום ליל הבדולח והושבו לאחר 60 שנה לצאצאיהםרימונים לספר תורה עליהם חרוטה הכתובת "תרומת יעקב וברטה ויינשנק", אשר נשדדו בפוגרום ליל הבדולח והושבו לאחר 60 שנה לצאצאיהם   תמונות נוספות

זוג רימונים לספר תורה שנשדדו בפוגרום ליל הבדולח והושבו לאחר 60 שנה לצאצאי ברטה וג'ייקוב ויינשנק. שמם חרוט בכתובת על גבי הרימונים: "תרומת ג'ייקוב וברטה ויינשנק"

הרימונים נתרמו על ידי ברטה וג'ייקוב ויינשנק מהעיירה וינסבאך שבגרמניה. בני הזוג ויינשנק התגוררו בנירנברג והיו בין מקימי בית הכנסת ברחוב אסנוויין. ב-1900 בערך הם תרמו לבית הכנסת את זוג הרימונים ועליהם הקדשה עם שמם.

ככל הנראה נשדדו הרימונים בפוגרום ליל הבדולח בנירנברג ונמצאו בשנות ה-90 של המאה העשרים על ידי אדם שעבד בפינוי תכולת דירות. האיש פנה אל החוקר רלף רוסמייסל אשר החליט לחפש את בעליהם המקוריים של הרימונים. לפי מחקרו של רוסמייסל הרימונים רוכזו עם חפצי כסף שדודים של יהודים והובאו למפעל להתכת מתכות בעיר פירט, על יד נירנברג. עובדת המקום, שזיהתה את הרימונים כחפצי קודש יהודיים, לקחה אותם והחזיקה בהם עד מותה.

לברטה וג'ייקוב היו שתי בנות - פאולין וחנה. בשנת 1927 נישאה חנה ליעקב ביולר ונולדו להם שני ילדים - אילזה וארנסט. באוקטובר 1938 הצליח יעקב ביולר לצאת לארה"ב, וכך נמנעה ממנו חווית פוגרום ליל הבדולח שאירע חודש מאוחר יותר, פוגרום בו נהרס ונבזז בית הכנסת ברחוב אסנווין ונשדדו גם רימוני ספר התורה שהקדישו ברטה וג'ייקוב לבית הכנסת.

ממקום מבטחו בארה"ב הצליח יעקב ביולר להשיג אשרות יציאה לאשתו חנה ולילדיו שנשארו בנירנברג עם הוריה של חנה. למרות מאמציהם של חנה ויעקב להשיג אשרות הגירה עבור הוריה של חנה, גורשו ג'ייקוב וברטה ויינשנק מנירנברג לטרזיינשטט ב-10 בספטמבר 1942. ג'ייקוב ויינשנק נספה בטרזיינשטט ב-1 במרס 1943.

ברטה שרדה את השואה. לפי עדותה, בשנת 1945, כאשר היתה בת 75, נכנס למחנה קצין גרמני ושאל "מי רוצה לנסוע לשוויץ?". היא לא האמינה לדבריו, אך התנדבה. להפתעתה הרכבת אכן הגיעה לסנט גאלן שבשוויץ, בפברואר 1945. משוויץ הגיעה ברטה אל ילדיה שבארה"ב. פאולין, הבת הגדולה, שרדה את המלחמה בצרפת עם בנה הרברט. בנה השני מרטין גורש לאושוויץ ונספה.

בשנת 2003, לאחר מחקר יסודי אחר צאצאיהם של ג'ייקוב וברטה ויינשנק, מצא רוסמייסל את משפחות ביולר וסימקוביץ בארה"ב.

לאחר מספר שנים בהן שימשו הרימונים בטקסים דתיים בקהילות בארה"ב אשר בהן חיים צאצאיהם של הזוג ויינשנק, החליטה המשפחה המורחבת לתרום את הרימונים לשימוש פעיל בבית הכנסת של יד ושם, כדי שיהוו עדות להמשך החיים היהודיים.

יד ושם, אוסף החפצים,
מתנת משפחות ביולר (Buehler) וסימקוביץ (Simkovitz), ישראל וארצות הברית