עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

הצלתם של שני ילדים

כלי אוכל לתינוק של הנרי המרסלך, אשר הועברו עמו לבית הילדים בהילברסוםכלי אוכל לתינוק של הנרי המרסלך, אשר הועברו עמו לבית הילדים בהילברסום   תמונות נוספות

נחושה לסייע בהצלת ילדים יהודים שנידונו לגרוש ולמוות, מרים ווטרמן, לימים פינקהוף, הצטרפה למחתרת ההולנדית. היא קיבלה על עצמה להעביר לתחנת הרכבת "אמסטל" שבאמסטרדם ילדים ותינוקות שהוריהם קיבלו צו גרוש.

בתחנת הרכבת, במקום המיועד לכך, השאירה את העגלה. עם הילדים לצידה והתינוקות על ידיה, המתינה על המזח. אז הייתה ניגשת אליה אישה נוספת, לוקחת ממנה את הילדים ועולה עמם לרכבת. לאחר העברת הילדים, מרים הייתה יוצאת מן התחנה, ומשאירה את עגלת התינוק הריקה במקומה בכדי לא לעורר חשד. משום שסודיות הייתה חיונית בכדי להגן על המשימה, מרים לא ידעה מעולם מה עלה בגורלם של הילדים אותם סייעה להציל.

במאי 1943, הגיעה מרים ווטרמן אל תחנת הרכבת עם שני התינוקות לבית המרסלך מרים בת השנה וחצי, ואחיה הנרי שנולד ימים ספורים קודם לכן.

זמן קצר לאחר שנמסרו הילדים לאחריותה של מרים, גורשו הוריהם- קרל ועמליה המרסלך לסוביבור, שם נרצחו ב-28 במאי 1943.

מרים והנרי הגיעו לבית הילדים בהילברסום בניהולה של קטי מילדר, אשר הוכרה לימים כחסידת אומות העולם על פעילותה זו. בבית הילדים הופקדה על הטיפול במרים והנרי בחורה צעירה בשם קיטי פרנק. כשבועיים לאחר הגעתם לבית הילדים ביקרה מרים ווטרמן את חברתה קיטי פרנק ונדהמה לזהות את שני הפעוטים שאך לא מזמן סייעה בהצלתם.

בשנת 1944 נתפסה מרים ווטרמן ונשלחה למחנה ברגן-בלזן. למרות התנאים הקשים שרדה. אחרי המלחמה הייתה מרים ווטרמן נחושה להחזיר את שני הילדים לידיים יהודיות. המאבק היה קשה, אך עקשנותה של מרים נשאה פרי ובשנת 1949 הובאו הילדים לארץ ישראל, כאן אומצו ע"י בני הזוג ארטן.

קטי מילדר מנהלת בית הילדים, בפי הילדים "דודה קטי", שמרה על השכמייה בה הייתה עטופה מרים המרסלך ביום הגעתה אל המוסד. את השכמייה העבירה למרים ווטרמן פינקהוף וזו תרמה אותה למשמרת באוסף החפצים ביד ושם.

בשנות ה-80, מרים והנרי, שנקרא מאז עלייתו ארצה- צבי, הצליחו לאתר את הטי וואוטה, האישה שקיבלה אותם ממרים ווטרמן בתחנת הרכבת "אמסטל" והעבירה אותם לבית הילדים בהילברסום. הטי נתפסה עם חברה נוספת מהמחתרת ההולנדית- ג'יזלה ויברדינק- זונליין בשנת 1943. הן גורשו למחנה רוונסברוק, הצליחו לשרוד שם עד לסוף המלחמה ולימים הוכרו כחסידות אומות העולם ע"י יד ושם. צבי ומרים שמרו על קשר עם הטי עד למותה בשנת 1999.

על משולש בד, חלק מדגל נאצי, חתמו אסירות מחנה רוונסברוק בסוף המלחמה את שמותיהן. יהודית טאובה, אסירה יהודייה במחנה, רקמה על גבי החתימות ושמרה על פיסת הבד הרקומה. לפי בקשתה העביר בעלה של יהודית, שמואל טאובה, את הבד הרקום למשמרת עד באוסף החפצים ביד ושם לאחר פטירתה בשנת 2003. בין החתימות גילינו את שמותיהן הרקומים של הטי וחברתה ג'יזלה.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת מרים ווטרמן-פינקהוף והנרי (צבי) (המרסלך) ארטן, חיפה, ישראל