עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

משחק שחמט בו שיחקו בני נוער בגטו מוגילב שבטרנסניסטריה

משחק שחמט: הקופסה והחלקיםמשחק שחמט: הקופסה והחלקים משחק השחמט שקיבלה במתנה הנערה חיה סטקולצ'יק מהנער ליאוני גולדשטיין עם שחרורם מגטו מוגילב בטרנסניסטריה משחק השחמט שקיבלה במתנה הנערה חיה סטקולצ'יק מהנער ליאוני גולדשטיין עם שחרורם מגטו מוגילב בטרנסניסטריה חיה סטקולצ'יק, משמאל ליד אמה, רוזה. האח מישה יושב על ברכי האב דוד. מאחור מימין לשמאל: בלומה, שרה וליובה. צ'רנוביץ, בסביבות 1935.חיה סטקולצ'יק, משמאל ליד אמה, רוזה. האח מישה יושב על ברכי האב דוד. מאחור מימין לשמאל: בלומה, שרה וליובה. צ'רנוביץ, בסביבות 1935.

"לזכר הימים הקשים אך היפים"

בתקופת המלחמה התיידדה חיה סטקולצ'יק בת ה-13 מהעיר צ'רנוביץ עם הנער ליאוני גולדשטיין אותו הכירה בגטו מוגילב. לליאוני היו לוח שחמט וכלים, והוא לימד את חיה את חוקי המשחק. עם שחרורם מהגטו נתן לה במתנה את משחק השחמט שלו. על לוח השחמט כתב הקדשה: "לזכר הימים הקשים אבל היפים - 24.04.1944". ההקדשה משקפת את האפשרות שזימן משחק השחמט לבני הנוער לשכוח לזמן מה את המציאות הקשה סביבם ולהיות רק בני עשרה.

רוזה ודוד סטקולצ'יק וחמישה ילדיהם נכלאו בגטו צ'רנוביץ בסוף 1941 ומשם גורשו לגטו מוגילב שבטרנסניסטריה. המשפחה נאבקה לשרוד ברעב ובקור. דוד פרנס בדוחק את המשפחה בעזרת עבודות נגרות, ורוזה מכרה תבשילים ומאפים שהכינה כשהצליחה להשיג מעט מוצרי מזון. מגטו מוגילב נשלחו בני המשפחה למחנה סקז'ינץ.

הבת הבכורה, שרה, הצליחה לבסוף להחזיר את המשפחה לגטו מוגילב לאחר שטענה שאביה נגר מומחה ולכן עובד חיוני.

חיה שמרה את משחק השחמט שקיבלה בטרנסניסטריה כזיכרון לחברות שהתקיימה במחנה חרף המחסור, הרעב והקור.

אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם
תרומת חיה (סטקולצ'יק) שירדינג, חולון