עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

חפצים מבתי ספר ומהלימודים בתקופת השואה

"אני מתקרב לבית-הספר והוא עומד סגור וחתום"
מיומנו של יצחק רודאשבסקי

הילדים בשואה נאלצו להיאבק על חייהם במסתורים, בבריחה ובמחנות ריכוז. מרביתם לא זכו לחינוך והשכלה.

חרף התנאים הקשים ועל אף האיסור על לימוד והוראה, ביקשו מבוגרים להעניק לילדים ידע, השכלה וערכים, ויצרו מסגרות לימוד חלופיות בגטאות, במחנות ובמקומות מסתור.

מתקופת השואה נותרו חפצים מבתי ספר מאולתרים ומשיעורים בלתי פורמליים. חפצים אלה מעידים על משמעותו של הלימוד בחיי הילדים, על המפלט שהעניק להם מהמציאות הקשה ועל התקווה לעתיד אחר.

חפצים מהתקופה שלפני השואה משמרים את זיכרון בתי הספר, הילדות והנעורים שהתקיימו בעולם שחרב.

"...כשהתחילה המלחמה, באחד בספטמבר 1939, הייתי אמורה ללכת לכיתה א'. הלכתי עם אמא, יד ביד, מאוד גאה. קנו לי תיק חדש והייתי מוכנה. בדרך ראינו מטוס בוער בשמיים ונופל. אמי אמרה: היום לא תלכי לבית ספר, מתחילה מלחמה. כשחזרתי לבית הספר, זה כבר היה אחרי המלחמה"
חנה יחימוביץ
מירה נספתה, הקלמר נותר למזכרת
שיעורי בית במסתור
כובע מדי הגימנסיה הריאלית בקובנה
שיעורי יהדות במחנה וסטרבורק
אוגדן מחברות של רות פרסבורגר מברטיסלבה
לומדים מקצוע במסתור
שיעורי תנ"ך במחנה ברגן-בלזן
עיפרון שקיבלה ברטה אקסלרד, שהחלה ללמוד בבית ספר בגיל 13
כלי השרטוט של החייל שנפל בקרב
עברית שפה יפה
סמל בית ספרה של תלמידת התיכון היהודי לבנות בקרקוב
מחברתה של קלרט ויגדר מלימודיה בתחילת המלחמה