עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

סדר זעקת השבי - מחזור תפילה ולוח שנה לכבוד ראש השנה תש"ה (1944-1945) שציירו וכתבו שלמה אולמן ומרדכי גליק במחנה לשבויי מלחמה ברוסיה

סדר זעקת השבי - מחזור תפילה ולוח שנה לכבוד ראש השנה תש"ה (1944-1945) שציירו וכתבו שלמה אולמן ומרדכי גליק במחנה לשבויי מלחמה ברוסיהסדר זעקת השבי - מחזור תפילה ולוח שנה לכבוד ראש השנה תש"ה (1944-1945) שציירו וכתבו שלמה אולמן ומרדכי גליק במחנה לשבויי מלחמה ברוסיה   תמונות נוספות

בקיץ 1942, בהיותו כמעט בן שלושים, נשלח שלמה אולמן מהעיר קומרנו (Komárno, עיר באזור בצ'כוסלובקיה אשר סופח להונגריה) לפלוגות העבודה ההונגריות. כמו יהודים אחרים רבים שגויסו על ידי השלטונות הפאשיסטיים בהונגריה, אולץ שלמה לעבוד בפינוי מוקשים, בחפירת תעלות נגד טנקים, ובעבודות כפייה אחרות בתנאים קשים ויחס משפיל מצד מפקדי הצבא ההונגרי.

בראשית 1943, במהלך קרב, ניצלו יהודים רבים ובהם שלמה, את האדנרלמוסיה שנוצרה במקום וברחו מפלוגות העבודה לאזור סמוך שנמצא תחת שליטת הצבא הרוסי. האסירים הנמלטים קיוו להשתחרר מתנאי העבדות מהם סבלו בצבא ההונגרי, אולם תקוותיהם התבדו. כשבויי הצבא הרוסי הם נשלחו למחנות שבויים יחד עם חיילים גרמנים והונגרים שנפלו בשבי, וזכו ליחס מבזה ולתנאי מחיה קשים. השבויים היהודים סבלו מהשפלות לא רק מצד שוביהם שראו בהם אויב לכל דבר, אלא אף מצד השבויים האחרים, חיילים גרמניים וחיילים הונגרים, שהוסיפו להתעמר בהם גם כשבויים.

חודשים ספורים לאחר נפילתם בשבי הרוסי, בקיץ 1943, נפוצה בין האסירים השמועה שבקרוב תעבור רכבת בדרכה לסיביר ומי שיצליח להגיע עד אליה יוכל להימלט מתנאי השבי הקשים. שלמה ראה באפשרות זו סיכוי אחרון להינצל. הוא זחל מאות מטרים עד לתחנת הרכבת, עלה על הרכבת והגיע למחנה אחר בו קיבלו השבויים יחס טוב יותר – הם טופלו וקיבלו מנות מזון שסייעו להתאוששותם.

שלמה ששאף ללמוד רפואה הציע את שרותיו במרפאת המחנה. במסגרת פעילותו במרפאה הוא רכש את השפה הרוסית, הפך לעובד חיוני קיבל תנאים טובים יותר, ואף הצליח לעזור לחבריו השבויים במתן תרופות. במחנה זה פגש שלמה את מרדכי גליק, ויחד העלו על הכתב מחזור תפילה לחגי תשרי ולוח שנה.

השניים שיחזרו את התפילות בעל-פה ומרדכי כתב אותן על גבי דפי תעמולה סובייטים עשויים מטבק ששלמה לקח מהמרפאה. בצורה זו יצרו שני העתקים של סידור התפילות, האחד נותר בידי שלמה ואת השני לקח מרדכי.

מכיוון שהפך לעובד חיוני במרפאת המחנה סרב הצבא הרוסי לשחרר את שלמה, אך בשנת 1946 הצליח לעלות על רכבת שיצאה למערב, ובדרך קפץ מהרכבת ועשה את דרכו בחזרה אל ביתו שבקומרנו, שכעת הייתה שוב בשטח צ'כוסלובקיה.

עם שובו לעירו, הכיר שלמה את רחל שנטל והשניים נישאו. שנה לאחר מכן נולדה ורה בתם הבכורה. בני הזוג עלו ארצה בשנת 1948, כאן נולדו להם שתי בנות נוספות - חנה ורותי.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם.
תרומת רחל אולמן וחנה אולמן בכור, קרית טבעון