עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

חולצה שנלקחה על ידי דייזי קראסו ממחסני מחנה אושוויץ לאחר שחרור המחנה

חולצה שנלקחה על ידי דייזי קראסו ממחסני מחנה אושוויץ לאחר שחרור המחנה על ידי חיילי הצבא האדוםחולצה שנלקחה על ידי דייזי קראסו ממחסני מחנה אושוויץ לאחר שחרור המחנה על ידי חיילי הצבא האדום

דייזי לבית שאלתיאל, נולדה בשנת 1921 בסלוניקי ונישאה זמן קצר לפני המלחמה לבן עירה, שמואל קראסו. במהלך המלחמה נמלטו בני הזוג לפיראוס ושילמו לבעל סירה על מנת שיבריח אותם, אך האיש נטל את כספם והסגירם לידי הגרמנים.

במרץ 1944 גורשו בני הזוג לאושוויץ-בירקנאו. שמואל נשלח לעבוד ב'זונדרקומנדו' ונרצח במהלך מרד עובדי הזונדרקומנדו באושוויץ בירקנאו.

על זרועה של דייזי קועקע המספר 76945 והיא נשלחה לעבודות כפייה אולם עם הידרדרות מצבה הבריאותי היא נשלחה לבלוק החולים שבמחנה.

כאשר הוציאו הגרמנים את האסירים לצעדות המוות שכבה דייזי בבלוק החולים כשהיא במצב גופני קשה ביותר ואינה מסוגלת לקום מהמיטה. החיילים הגרמנים עברו בין החולים וירו בהם, אולם כאשר חלפו ליד מיטתה של דייזי החליטו ש"חבל לבזבז עליה כדור" וכך נותרה בחיים.

עם שחרור המחנה בידי הצבא האדום אסירים רבים שנותרו ללא בגד לגופם הגיעו למחסני המחנה ולקחו לעצמם בגדים. דייזי נטלה לעצמה מעיל אסירים וחולצה שעל הכיס השמאלי שלה חותמת שחורה עם הכיתוב ".K.L. AU  "  (ראשי תיבות בגרמנית של מחנה ריכוז אושוויץ).

לאחר המלחמה עלתה דייזי לארץ ישראל באניית המעפילים "הנרייטה סאלד". העולים שעל האנייה ובהם דייזי, גורשו על ידי השלטונות הבריטים למחנה מעצר בקפריסין.

בשנת 1955 פגשה  דייזי את יהודה קמפלר, יליד גרמניה שהצליח להימלט ולהגיע לארץ ישראל לפני המלחמה, והשניים נישאו.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת דוד קמפלר, גני תקווה