עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

לוח משבצות למשחק שחמט שצייר הילד קובה יגד במסתור עם בני משפחתו

לוח משבצות למשחק שחמט מתוך מחברת הציורים שצייר הילד קובה יגד במסתורלוח משבצות למשחק שחמט מתוך מחברת הציורים שצייר הילד קובה יגד במסתור קובה (ג'ק) יגד (משמאל) עם אחיו התאום ליפה (פיליפ), סליה אחותו, והוריהם לאון ושרה, בוברקה, 1940 קובה (ג'ק) יגד (משמאל) עם אחיו התאום ליפה (פיליפ), סליה אחותו, והוריהם לאון ושרה, בוברקה, 1940

22 חודשים שהו בני משפחת יגד מהעיירה בוברקה במסתור קטן וחשוך מתחת לדיר חזירים של משפחה אוקראינית. לוח המשבצות שהכין הילד קובה יגד במסתור שימש את בני המשפחה למשחק שחמט בשעות האור המועטות.

לאחר כיבוש אזור לבוב על ידי הגרמנים החלו פרעות ביהודים. שרה, אם המשפחה, הבינה שעליה לדאוג למסתור לבעלה לאון ולשלושת ילדיה - סליה בת העשר והתאומים בני השש קובה (ג'ק) וליפה (פיליפ). "אמא שלי מאוד פחדה ממצב היהודים. יש לה חוש. היא אמרה מיד, כמעט מההתחלה, שאנחנו צריכים לחפש משהו, איזה פתרון להישאר בחיים". שרה הציעה למכר פולני, איכר בשם יוזף טקאץ', להעביר לרשותו את ביתם לאחר המלחמה אם יסתיר אותה ואת בני משפחתה עד תום המלחמה.

יוזף טקאץ' הסכים, ועל אף חיפושים חוזרים של אנשי הגסטאפו במקום, שוכנע להמשיך ולהסתיר בביתו בכפר ארנסדורף את בני משפחת יגד.

המסתור היה בחלל קטן מתחת לדיר חזירים, בו לא יכלו גם התאומים לעמוד. בנותיו של טקאץ' הביאו מזון למקום המסתור, ומהן קיבלו המסתתרים מחברת בית ספר ועפרונות. אמו של קובה עודדה אותו לצייר. כאשר שאל אותה מה כדאי לו לצייר הציעה שיצייר את רהיטי הבית שעזבו. קובה שחזר מזיכרונו את מראה הרהיטים וצייר אותם בדיוק מפתיע לילד בגילו.

אחת לשבוע בערך הדליקו בני המשפחה נר במסתור, כאשר פתחו את פתח האוורור. בפרקי זמן קצרים אלה ציירו קובה וליפה, וסליה כתבה שירים. באחד הימים ביקשה בתם של המסתירים שקובה יעזור לה עם שיעורי הבית באנטומיה. לשם כך יצא מהמסתור בשעת לילה והעתיק עבורה ציורים מספר האנטומיה. את שאר הציורים צייר קובה כשהוא נעזר באיורי עיתונים שקיבלו מפעם לפעם מהמסתירים. בציורים תאר בעיקר דמויות החיות בכפר, ולצדם הוסיף הערות בכתב ידו.

דף אחד במחברת הוקדש ליצירת לוח שחמט. חתיכות קטנות של לחם שימשו את בני משפחת יגד ליצירת חיילי משחק. בני המשפחה שיחקו רק בשעות המועטות בהן דלק הנר במסתור.

באפריל 1944 שוחרר האזור על ידי הצבא האדום. עם צאתם של בני משפחת יגד מהמסתור התקשו שלושת הילדים בהליכה. "אנחנו, הילדים, לא יכולנו לקום וללכת. זה לקח שבוע-שבועיים וזה כאב לנו הרבה עד שיכולנו עם איזשהו מקל או משהו להתחיל לעשות כמה צעדים". קובה לא הצליח במשך כשבוע לפקוח את עיניו אל מול אור היום.

אוסף החפצים, יד ושם
תרומת ג'ק (קובה) יגד, הרצליה