עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

האם נפתרה תעלומת הברכה המאוירת שנוצרה במחנה אושוויץ זמן קצר לפני שחרור המחנה?

"איחולים" - פיינר, גולדברג וג'ק"איחולים" - פיינר, גולדברג וג'ק   תמונות נוספות

עם שחרור אושוויץ על ידי חיילי הצבא האדום, על ערימת גרוטאות במחנה, מצא אסיר בשם בן קולטון ברכה מאוירת. קולטון לקח את הברכה ושמר עליה לאורך השנים עד אשר בשנת 1983 נתרם הפריט המיוחד ליד ושם.

הברכה הצבעונית שהתקבלה באוסף החפצים עוררה מיד סקרנות ועניין, אך היא התקבלה ללא מידע אודות האירוע שלכבודו נוצרה או עבור מי הוכנה ומי יצר אותה. ואולם, בעמוד האחרון, תחת הכותרת "איחולים", מופיעים שלושה שמות: פיינר, גולדברג וז'ק.  

תחקיר ראשוני שנערך במטרה לשפוך אור אודות הנסיבות והאנשים שיצרו בכישרון רב את הברכה, התבסס על תוכן הציורים, הכותרות ושמות המקומות והמחנות הנזכרים. 

את הברכה פותח איור ובו מתואר אירוע הולדתו של תינוק ב-8.1.1912. איור זה והתאריך המופיע בסוף הברכה – 8.1.1945, העלו את ההשערה שמדובר בברכה שהוכנה לרגל יום הולדתו ה-33 של אחד מאסירי המחנה. תוכן האיורים האחרים וכותרותיהם חיזקו השערה זו, ואט אט התבהר כי הדמויות בפנקס מתארות את קורות חייו של אותו אדם שיום הולדתו חל כעשרה ימים לפני פינוי מחנה אושוויץ ושבועות ספורים לפני שחרור המחנה. ניכר כי האסירים שהכינו את הברכה לרגל יום הולדתו הכירו היטב את חברם, וניתן ללמוד רבות אודות חייו וקורותיו במלחמה מהאיורים שבפנקס.

חתן יום ההולדת נולד למשפחה יהודית דתית, וכילד למד ב'חדר'. אביו הסנדלר לימד את בנו את מלאכת הסנדלרות, ומאוחר יותר, כנער, למד את מקצוע החייטות אצל דודו בעיר לודז'. כאשר יצא הבחור הצעיר לחיים עצמאיים הפך לחייט בעל עסק משלו.

יחסיו של הצעיר עם נשים מתוארים באיורים השמיני והתשיעי. האיור התשיעי מרמז על נישואיו או על אירוסיו לבחירת ליבו, אך באיור הקודם הוא מתואר כרווק מבוקש שנשים "רודפות אחריו".

"מסיבה מוצלחת" הוא האיור האחרון המתאר את התקופה שלפני המלחמה. בסצנה הבאה נראה חתן יום ההולדת כשהוא אסיר במחנה בוכנוואלד, מוביל עגלות בעבודות כפייה מפרכות. בציור הבא מופיע אסיר המרים בלוק עליו רשום "אלסה" – עבודות כפייה במפעל המלט "פורטלנדצמנטוורק". בהמשך נשלח האיש למחנה אושוויץ, שם שובץ לעבודה במחנה בונה-מונוביץ (אושוויץ III). האסיר עבד במחסן הבגדים ושימש בין היתר, כחייט. בסצנה האחרונה בברכת יום ההולדת מאוירים ככל הנראה שלושת חבריו האסירים ששמותיהם חותמים את הברכה.

מאז קבלת הברכה לאוסף החפצים ועד היום נערכו ניסיונות לחשוף את זהותם של האנשים הקשורים לפריט. עם התרחבות אפשרויות הגישה למסמכי ארכיונים שונים, זוהו שניים מבין שלושת חותמי כרטיס הברכה. הזיהוי התאפשר בזכות העובדה שהעברתם של אסירים ממחנה בוכנוולד לאושוויץ המתוארת בפנקס הייתה אירוע יוצא דופן, וטרנספורטים בודדים עשו את דרכם בכיוון זה. כך אותרו שניים מבין שלושת השמות החותמים את הברכה: פיינר וגולדברג ברשימות האסירים שהועברו לאושוויץ ב-16 לאוקטובר 1942 ממחנה בוכנוולד.

שמותיהם של פיינר וגולדברג נמצאו ברשימה נוספת בארכיון אושוויץ. ברשימה זו מפורטים שמות עובדי מחסן הבגדים במונוביץ מהם נלקחו בדיקות שתן במרץ 1944. מספרי האסיר של השניים קרובים – פיינר קיבל את המספר 68427 וגולדברג את המספר 68456. על פי רישומים של מחנה אושוויץ השניים הגיעו מבוכנוולד ב- 19.10.1942.

לאחר שהתבררה זהותם של שני המברכים בפנקס ניתן היה לחקור אודותיהם. מהתחקיר עלה כי מקס פיינר יליד 1909 חי בקרקוב שבפולין ונעצר בשנת 1940. מרדכי גולדברג יליד 1907 מטומשוב מזובייצקי שבפולין, היה נשוי ואב לילד ונעצר בשנת 1939. פיינר וגולדברג, שניהם חייטים במקצועם - כמו חברם חתן יום ההולדת, עשו מסלול  זהה לזה המאויר בפנקס: מבוכנוולד הם הועברו לאושוויץ ומשם למחנה בונה-מונוביץ. לקראת סוף המלחמה הוצאו השניים לצעדת המוות, הגיעו למחנה בוכנוולד ושם על פי הרישומים שוכנו בבלוק החייטים. פיינר שוחרר במחנה דכאו וגולדברג שוחרר במחנה בוכנוולד.

ניסיונות רבים להצלבת נתונים שנעשו לאורך השנים בהתבסס על המידע שניתן לחלץ מברכת יום ההולדת, לא הביאו לחשיפת זהותו של האסיר האלמוני שקיבל את הברכה מחבריו זמן קצר לפני שחרור המחנה.

לרגל ציון שבעים שנה לשחרור מחנה אושוויץ הוחלט לפרסם את סיפורה של הברכה המאוירת שנוצרה בינואר 1945, החודש בו שוחרר המחנה. במהלך הכנת הכתבה נערכו בדיקות נוספות במסמכי ארכיונים שונים ונמצא אדם שפרטיו תואמים לכל המאפיינים שהעלו התחקירים הקודמים: תאריך הולדתו 8.1.1912, הוא נכלא בגטו לודז', נשלח למחנה בוכנוולד וכמו פיינר וגולדברג היה בין האסירים המעטים שהועברו מבוכנוולד למחנה אושוויץ. גם אדם זה נשלח למחנה בונה מונוביץ ונותר במחנה עד ינואר 1945. אסיר מספר 69780 (מספר קרוב למספרים שקיבלו שני חבריו) היה חייט במקצועו, הוא נלקח לצעדת המוות והגיע עד גלייביץ. התחקיר רב השנים שהגיע ככל הנראה לסיומו העלה כי האסיר שחגג יום הולדת ב-8.1.1945 במחנה אושוויץ הוא דוד גולדשטיין ששרד, שוחרר בגלייביץ ועלה בשנת 1946 לארץ ישראל.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת בנימין קולטון, וושינגטון, ארה"ב