עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

המחשבון החדשני שתכנונו הושלם על ידי אסיר במחנה בוכנוואלד

מכונת הקורטהמכונת הקורטה קורט הרצשטרק ליד מכונת חישוב, 1910קורט הרצשטרק ליד מכונת חישוב, 1910 קורט הרצשטרק מחזיק מכונת קורטה, 1952קורט הרצשטרק מחזיק מכונת קורטה, 1952 שרטוטי הקורטה שנעשו במחנה בוכנוואלד על ידי קורט הרצשטרקשרטוטי הקורטה שנעשו במחנה בוכנוואלד על ידי קורט הרצשטרק

לאוסף החפצים נתרמה לאחרונה מכונת 'קורטה', חפץ שסיפורו קשור לתשוקתם של הנאצים להתקדם במרוץ הטכנולוגי, בין השאר בעזרת שימוש בכישורים יוצאי דופן של אסירים יהודים במחנות.

ה"קורטה", מכונת חישוב (מחשבון מכני) בגודל כף יד המסוגלת לבצע פעולות חשבון בסיסיות, הומצאה על ידי קורט הרצשטרק מוינה, אוסטריה, בן לאב יהודי ואם נוצריה.

את ההשראה להמצאת המחשבון קיבל קורט מאביו, שמואל, שעסק ביבוא ויצוא של מכונות חישוב ובמהלך שנות עבודתו המציא שיפורים רבים למכונות אלו. מכונות החישוב שיוצרו בתחילת המאה העשרים היו גדולות ממדים והתבססו על דגם מכונת החישוב הראשונה, האריתמומטר, שהומצאה בשנת 1820.

כבר באמצע שנות העשרים לחייו, זמן קצר לאחר שהחל לעבוד במפעל "יצור מכונות החישוב של אוסטריה" שהיה בבעלותו של האב, גילה קורט הצעיר כישורי המצאה ופיתוח דומים לאלה של אביו. גם הוא המציא פתרונות טכניים שונים לשיפור מכונת החישוב, כשהראשון שבהם היה זיכרון מכני לשמירה על סיכומי ביניים. האב והבן רשמו לאורך שנות עבודתם עשרות פטנטים שהביאו לייעול ולשיפור יכולותיהן של מכונות החישוב המכניות.

לאחר פטירתו של שמואל הרצשטרק, בשנת 1937, נכנס קורט לנעלי אביו והחל לנהל את המפעל המשפחתי. עשור של מפגשים עם לקוחות רבים ברחבי אירופה הבהיר לו את הצורך הגדול במכונת חישוב קטנה וניידת. הוא חיפש פתרונות עיצוביים ומכניים שיאפשרו לו לבנות מחשבון קטן ממדים, שגודלו כגודל כף יד. החשיבה היצירתית הייחודית של קורט הביאה אותו להחלטה להתייחס תחילה למבנה החיצוני של המכונה ולאופן שבו המשתמש יוכל להחזיק אותה ולהפעילה, ורק אחר כך לתכנן את המנגנון המכני הפנימי שיפעיל אותה. כדי שניתן יהיה להחזיק את המכונה בכף היד, החליט קורט לתכנן מחשבון קטן ממדים שצורתו גלילית.

קורט הספיק לפתח תכניות לייצור מכונת חישוב קטנה ואף לבנות מספר אבות טיפוס בעלי יכולות חישוב מוגבלות, אולם ה"אנשלוס" והאירועים שבאו בעקבותיו שיבשו את האפשרות להשלים את התכנון ולייצר את המכונה החדשנית. מפעל מכונות החישוב שעבר לבעלותה של מארי, אמו של קורט, לא הוחרם אמנם על ידי הנאצים מאחר שמארי לא הייתה יהודייה, אולם מצבו הכלכלי של המפעל החל להידרדר בעקבות הירידה לביקוש במכונות חישוב ועקב הלך הרוח האנטישמי במדינה. המפעל שעמד על סף סגירה הוסב למפעל לייצור ציוד צבאי וכך נמנעה סגירתו.

במהלך המלחמה המשיך קורט לנהל את המפעל, אך בשנת 1943 נעצר בעקבות ניסיונו להגן על שניים מעובדי המפעל שנחשדו בהאזנה לתחנת רדיו אנגליה ובהפצת המידע המשודר. הוא גורש למחנה בוכנוואלד וכישוריו הטכניים הצילו אותו כשנבחר לעבוד במפעל "גוסטלוף-ורקה" שהיה באחריות האס-אס, שם זכו האסירים לתנאים משופרים. במהרה גילו הנאצים גם את יכולות הניהול שלו והוא מונה לתפקיד משגיח במפעל, תפקיד שאפשר לו להציל מספר אסירים במחנה.

כאשר נודע למפקד המחנה על מכונת החישוב הקטנה שאחד מאסירי המחנה עמל על תכנונה עד מאסרו, זכה קורט באפשרות להמשיך לפתח את המכונה ב"זמנו החופשי" במחנה. מפקד המחנה קיווה שלאחר השלמת תכנונה של מכונת החישוב החדשנית, הוא יוכל להעניק אותה במתנה להיטלר לכבוד הניצחון.

לאחר השחרור, כשבידיו השרטוטים הסופיים של מכונת החישוב, פנה קורט למפעל גרמני באזור ויימאר והצליח בזכות קשריו מלפני המלחמה להביא לייצור אבות הטיפוס הראשונים של מכונת הקורטה שעבדו בהצלחה. אך כדי להתחיל בייצור מאסיבי של ההמצאה היה צורך בהשקעה כספית גדולה. הוא ניסה לגייס את ההון הדרוש בדרכים שונות, ללא הצלחה, עד שהזמינו נסיך ליכטנשטיין לארמונו והציע לו להקים מפעל למכונות "קורטה" במימונה של הנסיכות.

בשנת 1949 החל קורט לעבוד פס הייצור של הקורטה, שהייתה מבוססת על השרטוטים שהושלמו במחנה בוכנוואלד.

הקורטה יוצרה עד שנת 1972, אז דחקו אותה מהשוק מכונות החישוב האלקטרוניות.

מכונת ה"קורטה" שנתרמה לאוסף החפצים של יד ושם להנצחת סיפורו של קורט הרצשטרק מדגימה כיצד ניכסה גרמניה הנאצית לא רק את גופם של היהודים לעבודות כפייה אלא גם יכולות שכליות וכושר המצאה. הרעיון להעניק להיטלר מכונה חדשנית שתכנן אסיר יהודי מציג מחד את האופן האכזרי והציני שבו ניצלו הנאצים את קורבנותיהם, ומאידך מגלם בתוכו אירוניה לא מבוטלת - המצאתו של בן האומה שאותה שאף היטלר להכחיד נמצאה כמתנה הולמת וראויה להיטלר עצמו.

אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם
תרומת פטר רגנס, שוויץ