עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

"ובכל זאת שמך לא שכחנו" - לוח שנה מגטו טרזין

לוח שנה לשנת תש"ד (1943-1944) מגטו טרזין שצויר ושוכפל על ידי אשר ברלינגר משווינפורט, גרמניהלוח שנה לשנת תש"ד (1943-1944) מגטו טרזין שצויר ושוכפל על ידי אשר ברלינגר משווינפורט, גרמניה אשר ברלינגר, שווינפורט, גרמניה, לפני המלחמהאשר ברלינגר, שווינפורט, גרמניה, לפני המלחמה אשר ברלינגר בלבוש מסורתי של חזן, שווינפורט, גרמניה, לפני המלחמהאשר ברלינגר בלבוש מסורתי של חזן, שווינפורט, גרמניה, לפני המלחמה הכריכה הפנימית של לוח השנה עם חתימתו של הלמן וציור אקוורל של פנים בית כנסת בגטו טרזיןהכריכה הפנימית של לוח השנה עם חתימתו של הלמן וציור אקוורל של פנים בית כנסת בגטו טרזין דף מתוך לוח השנה ועליו ציור של חזן מתפלל לפני העמוד בבית כנסת בגטו טרזין עם חתימתו של ברלינגרדף מתוך לוח השנה ועליו ציור של חזן מתפלל לפני העמוד בבית כנסת בגטו טרזין עם חתימתו של ברלינגר תצלום של שרידי תפילת תחנון המצויירת על קירותיו של בית הכנסת המוחבא בטרזיןתצלום של שרידי תפילת תחנון המצויירת על קירותיו של בית הכנסת המוחבא בטרזין תצלום של שרידי קירותיו המצויירים של "בית הכנסת המוחבא" בטרזין בו נראים הנרות הדולקים המצויירים שנראים בציור של ברלינגרתצלום של שרידי קירותיו המצויירים של "בית הכנסת המוחבא" בטרזין בו נראים הנרות הדולקים המצויירים שנראים בציור של ברלינגר

לוח שנה לשנת תש"ד (1943-1944) מגטו טרזין שצויר בידי אשר ברלינגר והיה שייך לאברהם הלמן.

בשנותיו הראשונות של מוסד יד ושם הגיע לאוסף המוזיאון עותק של לוח שנה לשנת תש"ד (1943-1944) מגטו טרזין. הלוח הקטן עשוי בטכניקת "העתק שמש" אשר אפשרה את שכפולו. בארכיון יד ושם שמורים עותקים נוספים של לוח זה. הלוח כתוב בעברית ובגרמנית וכולל מועדי כניסת השבת, ימי חג וחישובי הזמנים המדויקים של הזריחות והשקיעות. הכנת לוח כזה על כל המורכבות שבדבר דורשת ידע רב, לכן סביר שבמלאכה זו השתתפו מספר אנשים.

לא ידוע כיצד הגיע הלוח ליד ושם, אך בלוח עצמו רשומים שמות ופרטים מזהים אחרים. בחזית הלוח - איורים של המזלות, שמות החודשים בעברית וכותרת. בתוך הלוח ישנם עוד איורים, ביניהם איור של אדם עומד ומתפלל לפני העמוד על רקע בית כנסת שקירותיו מצויירים ולידו חתימת האמן "ברלינגר". בגב - איור של פנים בית כנסת.

אשר ברלינגר מוכר לנו מציורים שהשתמרו, אותם צייר בטרזין, אחד מהם נמצא באוסף האמנות של מוזיאון יד ושם, אך בתו רוזלי באום, היום תושבת ארה"ב, הוסיפה פרטים על כישוריו הרבים ואת סיפור גורל משפחתו. לפני המלחמה הוא היה פעיל בקהילת שוויינפורט שבגרמניה כחזן וכמורה לאמנות ומוסיקה, ויצר גם תשמישי קדושה. מבתו נודע לנו שאשר וברטה ברלינגר גורשו בשנת 1942 לגטו טרזין. בנותיהם, סנטה ורוזלי, יצאו את גרמניה עוד קודם לכן ב"קינדרטרנספורט" לאנגליה. אשר וברטה לא שרדו את השואה.

בכריכה האחורית של הלוח כתובה בכתב יד חתימה "אברהם הלמן, טרזין". ממול מודבק ציור בצבע בו מתואר פנים בית כנסת ובתחתיתו כתוב "כל המקום אשר גלו, שכינה עימהם:[תלמוד ירושלמי תענית א, א]" ומתחת, כיתוב בכתב יד "בית הכנסת - סודעטען קאסרנע". בעקבות תחקיר שנערך כדי לשרטט את דמותו של אדולף הלמן, התגלה שהגב' שרלוטה הלמן-לדרר, אלמנתו, מסרה את הלוח ועמו פרטים רבים על חיי הדת בטרזין, לשם גורשה מביתה בברנו, צ'כוסלובקיה, עם בעלה ובתם בדצמבר 1941.  לא ידוע מי צייר את הציור הזה, שהינו תוספת ללוח המקורי. לא ברור אם ציור מודבק זה, שלפי כותרתו הינו בית כנסת "סודטן קסרנה", הינו אותו בית כנסת המצויר כחלק אינטגרלי של הלוח בציוריו של ברלינגר.

מהשוואת ציוריו של ברלינגר עם תצלומים של שרידי בית כנסת שהתגלה בשנים האחרונות בשטח טרזין בתוך בית פרטי,  ניתן לראות בבירור שמדובר בבית הכנסת ששימש מודל לברלינגר. דוגמא לכך היא תקרת בית הכנסת שהתגלה, בה מצוירים כוכבים ונרות דולקים. הללו נראים בברור בלוח במקום שבו מצוירת דמותו של החזן וכן במקום נוסף.

על קירות בית הכנסת שנתגלה נראים פסוקים. יתכן שגם הם צוירו על הקירות בידי ברלינגר. פסוקים אלו מלמדים על הלך רוחם של המתפללים במקום. חוץ מהפסוקים שמקובל למצוא על קירות בתי כנסת בכל מקום, קירות "בית הכנסת המוחבא" בטרזין ייחודיים בציטוטים רבים מתוך קטעים של תפילת התחנון, תפילה עתיקה המהווה חלק מליטורגיית תפילת שחרית שמתאימה באופן מצמרר למציאות היהודים בזמן השואה:

“אנא שוב מחרונך ורחם סגלה אשר בחרת 
הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים. נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה. ובכל זאת שמך לא שכחנו נא אל תשכחנו.”

אשר ברלינגר גורש מטרזין לאושוויץ ב-28 בספטמבר 1944 ושם נרצח. אשתו ברטה ברלינגר גורשה לאושוויץ מעט אחריו, ב-6 באוקטובר 1944.

השוואת תאריכי הגירוש של אשר ברלינגר ושל אברהם הלמן מלמדת ששני האישים, שניהם פעילים בתחום החזנות והאמנות, שניהם פעילי ציבור בקהילותיהם, גורשו באותו טרנספורט EK בתאריך 28 בספטמבר 1944, יום כיפור תש"ד, ושני האישים רבי הכישורים נרצחו באושוויץ. אין לנו עדות שהיה קשר בין שני האישים אך לימוד נושא הפעילות הדתית בטרזין מלמד שגם בתחום זה תרמו אנשים רבים לציבור היהודים בגטו מכישוריהם ומיכולותיהם ובכך קידשו את החיים בסתירה מוחלטת לרודפיהם הנאצים שניסו לרמוס את כבוד האדם. 

ידוע בדיעבד שגטו טרזין היה תחנת מעבר בדרך להשמדה. נותר רק להתרשם מאמונתם האיתנה של אנשים אלו, שגם במציאות העגומה של הגטו ניסו בכל מחיר לשמור על מסגרת החיים הדתיים - להכין לעצמם לוחות שנה שסייעו להם לקיים את החגים במועדם, ליחד מקומות לתפילה ואף לתת ביטוי בציור לרחשי לבם.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת שרלוטה הלמן-לדרר, תל אביב