עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם

כתובת נושאת עדות

שער הספר "צאינה וראינה" וחתימתה של רודה רייזל באום על גבי דף מן הספרשער הספר "צאינה וראינה" וחתימתה של רודה רייזל באום על גבי דף מן הספר רודה רייזל באום לבית סוכצקי, 1942-1892רודה רייזל באום לבית סוכצקי, 1942-1892 במרכז: רבקה באום, בתה של רודה רייזל, 1926במרכז: רבקה באום, בתה של רודה רייזל, 1926 מנחם מנדל יצחק באום (מימין), יוסף באום (משמאל), 1924, בניה של רודה רייזל באום. מנחם מנדל נספה ב- 1944. יוסף ניצל, ומתגורר בחיפהמנחם מנדל יצחק באום (מימין), יוסף באום (משמאל), 1924, בניה של רודה רייזל באום. מנחם מנדל נספה ב- 1944. יוסף ניצל, ומתגורר בחיפה

"צאינה וראינה" נכתב ביידיש עבור נשים בסוף המאה ה-16 ע"י הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי - "המגיד הנודד", בפולין. הספר עוקב אחר פרשיות התורה ומלווה באגדות, מדרשים והפטרות. כספר שנכתב עבור נשים הוא מעמיד את דמויות המקרא הנשיות במרכז, והיה מהנפוצים בספרות בעולם היהודי עד לשואה. "צאינה וראינה" נדפס בכ-150 מהדורות.

עותק זה של הספר הגיע לפני שנים רבות לאוסף יד ושם ועד לא מזמן, חסר היה מידע על בעליו ומה עלה בגורלם.

על גבי העותק צוין בכתב יד:
"Lodz 1941
Ruda Rayzla Baum
Litzmanstadt Getto
15/3/1940-15/9/1941"

בעקבות עבודת המחקר שהתבצעה לקראת פתיחת המוזיאון לתולדות השואה בשנת 2005, ובסיוע מאגר השמות הממוחשב, התגלו פרטים חדשים הקשורים בזהותה של רודה רייזל באום שחתמה את שמה על גבי הספר. בעזרת רשימות תושבי גטו לודז', התגלה שרודה רייזל באום (שם נעורים: סוכצקי) הייתה בגטו לודז' עד שנשלחה למחנה השמדה חלמנו ב-1942, שם נספתה. מדף עד שמסר בנה יוסף באום ב-1956, עלה שמדובר באישה נשואה, תושבת לודז, ולה שלושה ילדים.

לאחר חיפושים אותר בנה של רודה- יוסף באום, בחיפה. משפחתו של יוסף נדהמה לגלות שיש ביד ושם חפץ של סבתם. בתו של יוסף, רות אינהורן, הגיעה עם משפחתה לביקור ביד ושם בכדי לראות את הספר. מפיה יכולנו להשלים את פרטי הסיפור:

סבתה, רודה רייזל, ילידת 1892, וסבה שמריהו חיים התגוררו בעיר לודז'. היו להם שלושה ילדים: מנחם מנדל יצחק - יליד 1917; יוסף שלמה - יליד 1920 (הוא אביה של רות)  ורבקה - ילידת 1926. רודה רייזל ושמריהו באום עסקו במסחר בבדים. בתקופת הכיבוש הגרמני אולצה המשפחה לעבור לגור בתחומי גטו לודז' ברחוב אמבך. האחים מנחם  ויוסף עבדו בגטו ב'שנידר רזורט'- בית חרושת לתפירת מדים ובגדים לגרמנים. רבקה עבדה בבית החרושת ליצור נעלי קש. בשנת 1942 גורשה רודה רייזל למחנה חלמנו - שם נרצחה. שמריהו נספה באושוויץ בשנת 1944. האח מנחם והאחות רבקה נספו בשנת 1944 בעת שגורשו מאושוויץ לכיוון גרמניה. יוסף הועבר לבית חרושת 'האסאג' לתפירת מדים ושם עבד בעבודת כפיה עד לשחרור.

לאחר שחרורו חזר יוסף לעירו לודז', שם התברר לו גודל אסונו. איש מבני משפחתו לא נותר בחיים. מאוחר יותר עבר למחנות עקורים ועסק בארגון קבוצות ילדים לקראת עלייתם לארץ ישראל. בשנת 1949 הכיר שם את רחל גרסטנר שנותרה גם היא יחידה מבני משפחתה, ונישא לה. ביולי שנת 1950 עלו בני הזוג ארצה עם בנם הבכור.

לעותק הספר "צאינה וראינה" ששכן במשך שנים רבות באוסף החפצים במוזיאון זכינו להחזיר פנים ושם. לנכדיה וניניה של רודה רייזל באום ז"ל, אותה לא הכירו מעולם, זכינו להעניק זיכרון חדש- מפגש בלתי אפשרי כמעט עם חפץ שהיה שייך סבתם.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם