Vilna During the Holocaust
German Occupation – June 1941
Responses to the Mass Murder and Rescue Efforts - Artifacts
Rosa the Doll's head
Rosa was Sophie Libo's doll and was with her when she lived under an assumed identity during the Holocaust in Vilna.
Sophie Libo's shoes with which she dressed her dolls when she was living under an assumed identity during the Holocaust in Vilna.
Sophie Libo's Doll
Sophie Libo was born in Vilna as Ewlina-Jadwiga in 1935. With the German occupation, her mother’s Christian voice coach, Jadwiga-Jadza, took Sophie to a number of hiding places but Sophie was discovered and taken to the ghetto. She was removed from the ghetto and hidden again, this time in her final hiding place with Mrs. Daso. Her parents, Vera and Aleksander and her elder sister Luba survived in hiding in a convent. At the end of the war Sophie was reunited with her parents.
In 1958 Sophie immigrated to Israel with her husband. She is an artist and uses puppetry to describe life in the ghetto.
"שיין"
תעודה אותה הנפיקו הגרמנים. המעידה כי בעליה עובד במפעל או במוסד גרמני. תעודה זו נתפסה כתעודת חיים: אני עובד, משמע - אני נחוץ. באוקטובר 1941 הנפיקו אישור בצבע צהוב שזכה לכינוי "השיין הצהוב", בעל ה"שיין" יכול היה לצרף אליו אישה ושני ילדים עד גיל 16. רבים נישאו באופן פיקטיבי לבעלי "שיין" וצרפו אליהם ילדים כדי להגדיל את מספר התושבים ה"חוקיים" בגטו.
יאדוויגה דודז'ץ
יאדוויגה דודז'ץ, מורה מכפר קטן במחוז וילנה, היתה פעילה בתנועת הצופים הפולנית. בשנת 1934 עברה דודז'ץ לווילנה שם יצרה קשר עם התנועה הציונית של הצופים היהודים. במהלך הכיבוש הגרמני התעקשה דודז'ץ להעסיק יהודים במפעל העץ שניהלה. דירתה היתה מעל סדנת העבודה ושימשה מקום מפגש לחברי המחתרת היהודית. הודות לקשריה עם המחתרת הפולנית מצאה דודז'ץ מקומות מסתור, השיגה מסמכים "אריים" ואישורי עבודה ליהודים רבים ואף הבריחה נשק לגטו עבור חברי "ארגון הפרטיזנים המאוחד" (פ. פ. או.) ותכננה עמם דרכי התנגדות. לאחר שהלוחמים היהודים יצאו מגטו וילנה המשיכה דודז'ץ לשמור עמם על קשר ואפשרה להם להשתמש בביתה בתור מקום מפגש. דודז'ץ היתה קתולית אדוקה ופעולתה נבעה מאמונתה הדתית האיתנה.
לפני שחרור וילנה ביולי 1944 נפצעה דודז'ץ מנתז פצצה. רגלה נקטעה, היא לא התאוששה מהניתוח ומתה בבית החולים.
ב-17 ביוני 1999 הכיר יד ושם ביאדוויגה דודז'ץ כחסידת אומות העולם.