פרקים בתולדות השואה

משפטי נירנברג הם סדרה של משפטים שנערכו בעיר נירנברג שבגרמניה. המשפט המרכזי החל באוקטובר 1945 ונמשך כשנה. במהלכו נשפטו 22 מבכירי השלטון הנאצי, גרמנים ואוסטרים. השופטים מונו מטעם ממשלותיהם ונדרשו לפעול לפי מצפונם ולפי הדין. במשפטים אלו בלטה השאיפה להדגיש את הממד האוניברסלי של פשעי הנאצים. דבר זה הביא להכללת רצח היהודים בהגדרה המקיפה של פשעים נגד האנושות ולא כקטגוריה שיפוטית נפרדת. 12 משפטי המשך התקיימו בנירנברג בין 1946 ל-1949. העדויות שהושמעו במשפטים אלה, המסמכים שהציגה הקטגוריה ויתר התיעוד הם מקור ראשון להכרת תקופת השואה ולמאמצים הדרושים למנוע את הישנותם של פשעי רצח עם.

המשורר אברהם סוצקבר מעיד במשפטי נירנברג

סוצקבר, משורר ופרטיזן, שבמהלך המלחמה חי בגטו וילנה וביערות נארוץ' היה העד היהודי היחיד במשפטי נירנברג. עדותו התקיימה ב-26 בפברואר ונמשכה חמש שעות.

משפטו של אייכמן, שבשנים 1962-1961 נערך בירושלים, ריתק את שימת-ליבו של הציבור בישראל, ועורר התעניינות רבה בעולם כולו. היתה זו הפעם הראשונה שפרשת שואת יהודי אירופה נחשפה בפני גוף משפטי מוסמך על כול פרטיה, שלביה והיבטיה.

"המקרה של דמיאניוק מדגים את קוצר ידה של מערכת הענישה והמשפט להגיע לטיפה של צדק עם אנשים שביצעו פשעים כנגד האנושות גם אם הם לא היו מבכירי הנאצים. לעומת זאת, הרדיפה המתמשכת אחר דמיאניוק מעידה על חשיבות עקרון חוסר ההתיישנות בכל הנוגע להעמדה לדין של הנאצים ועוזריהם".

אבנר שלו, יו"ר יד ושם,  18.3.2012