רוח האדם

סבינה שביד - ההגעה לעתלית

יהודים רבים שחזרו למקומות המוצא במזרח אירופה והתקבלו על ידי האוכלוסייה המקומית בעוינות, נעו בחסות ארגון הבריחה ושליחיו הארץ ישראליים אל מחנות העקורים במרכז אירופה. במחנות אלו רווחה התחושה שאין המשך לחיים היהודיים באירופה וכי עליהם לחפש יעדים חדשים מחוץ לה, ואכן רובם של... להמשך קריאה...

מרים סעדיה - המפגש עם החיילים היהודים במשוריין

יהודים רבים שחזרו למקומות המוצא במזרח אירופה והתקבלו על ידי האוכלוסייה המקומית בעוינות, נעו בחסות ארגון הבריחה ושליחיו הארץ ישראליים אל מחנות העקורים במרכז אירופה. במחנות אלו רווחה התחושה שאין המשך לחיים היהודיים באירופה וכי עליהם לחפש יעדים חדשים מחוץ לה, ואכן רובם של... להמשך קריאה...

לנה קיכלר-זילברמן - על רצונם של הילדים ללמוד

עם סיום המלחמה, אומצו מחדש חלק מהילדים הניצולים על ידי קרובי משפחה ששרדו, ואחרים נאספו על ידי ארגונים היהודיים שונים ששאפו להשיבם אל הקהילה היהודית. רבים מהילדים חוו סבל פיזי ורגשי בתקופת המלחמה ולא זכו לחוויות של תום ולשמחה ילדותית. לאחר המלחמה, הוקמו בתי ילדים ומוסדות... להמשך קריאה...

מתוך מנשר הניצולים - על הרצון לחיות ולהשתקם מוסרית

מתוך מנשר הניצולים - על הרצון לחיות ולהשתקם מוסרית ניתן היה לחשוב שלאור כל שעברו בשנות השואה לא יהיה בכוחם של הניצולים להוביל את חייהם לאפיק חיובי ובונה. אך על אף הקשיים והמשקע שהותיר בהם עברם ומלווה אותם כל חייהם, התגלו אצל ניצולי שואה רבים תעצומות נפש. הם הפכו למרכיב טבעי... להמשך קריאה...

יצחק כהן - על החובה לספר ולזכור

ניתן היה לחשוב שלאור כל שעברו בשנות השואה לא יהיה בכוחם של הניצולים להוביל את חייהם לאפיק חיובי ובונה. אך על אף הקשיים והמשקע שהותיר בהם עברם ומלווה אותם כל חייהם, התגלו אצל ניצולי שואה רבים תעצומות נפש. הם הפכו למרכיב טבעי ומלא במקומות אליהם היגרו, הקימו משפחות, עבדו, יצרו... להמשך קריאה...

אליעזר אדלר - על כוח החיים במחנות העקורים

ניתן היה לחשוב שלאור כל שעברו בשנות השואה לא יהיה בכוחם של הניצולים להוביל את חייהם לאפיק חיובי ובונה. אך על אף הקשיים והמשקע שהותיר בהם עברם ומלווה אותם כל חייהם, התגלו אצל ניצולי שואה רבים תעצומות נפש. הם הפכו למרכיב טבעי ומלא במקומות אליהם היגרו, הקימו משפחות, עבדו, יצרו... להמשך קריאה...

תנועות הנוער היהודיות בתקופת המלחמה- עיתונות המחתרת

גם בעיתון המחתרת של תנועת גורדוניה הודגשה חשיבותו של החינוך דווקא בזמנים קשים אלה: "כך אפוא מתברר בירור גמור, כי כוונותיה ודרישותיה של תנועת הנוער המחנכת, וכן תכנית הפעולות שתוכננה בזמנים שלפני המלחמה, לא הפסידו כלום מערכן. אם בשנים שלפני המלחמה החינוך התנועתי עמד בסימן... להמשך קריאה...

תנועות הנוער היהודיות בתקופת המלחמה- עיתונות המחתרת

תנועות הנוער היהודיות שצמחו והתפתחו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, המשיכו לפעול ביתר שאת גם בתקופת המלחמה.  בעוד מסגרות אחרות של הקהילה היהודית והנהגתה קרסו, המשיכו תנועות הנוער לשמש בית פיזי ורוחני לאלפי בני נוער. כך כתב טוביה בוז'יקובסקי חבר תנועת דרור בעיתון מחתרת שהופיע... להמשך קריאה...

הדאגה לילדים בגטו- אירנה פילוזוף

מספרת שורדת הגטו , הרופאה אירנה פילוזוף על מצבם הקשה של הילדים בשל הרעב והניסיון להתגבר עליו: "חזות המועדון השתנתה מאז הקמתו. הקולות האדירים של זמר ספונטני דחו מעט את קרקורי הקיבה הדורשים אוכל. השתדלתי להתעלם מזה, כאילו אפשר...הילדים הגיעו במהירות לגיבוש והתלכדות, כך שכבר ב-11... להמשך קריאה...

חינוך יהודי במחתרת- חיים אהרון קפלן

בלשונו הציורית תיאר ביומנו המחנך חיים אהרון קפלן את מראה הכיתות שנוצרו בגטו:  15 בנובמבר, 1941"ילדי ישראל לומדים במסתרים. בעודם קטנים הם טועמים טעם של אנוסים. כל מקום שיש בו כנוס של צבור יהודי, בין יהודים גדולים ובין יהודים קטנים, סגור ומסוגר; אין יוצא ואין בא. ואולי לא דייקתי כל... להמשך קריאה...

עזרה הדדית בקרב יהודי ורשה- ינינה ז'מיאן

פעילות ועדי הבתים המשיכה גם לאחר הקמתו של הגטו בעיר. מספרת ינינה ז'מיאן, שורדת שואה שחיה בגטו: "היינו אוספים בכל דירה אצל כל משפחה כפית סוכר, כפית דייסה כלשהיא, כפית סוכר, וכפית שומן. השומן לאיזה כלי והיתר לשקיות, ובסוף היום היינו מביאים את זה ל[רחוב] גז'יבובסקה, לבית של ז'.ט.ו.ס... להמשך קריאה...

חיים אהרון קפלן על חיי היהודים בורשה תחת הכיבוש הגרמני

  תחילתה של המלחמה והכיבוש הגרמני של ורשה הביא על יהודי ורשה סכנות וקשים רבים. השלטון הגרמני התנכל ליהודים והטיל עליהם מגבלות וגזירות כלכליות.   חיים אהרן קפלן (1880–1942), היה מחנך ופדגוג יהודי בוורשה. היומן שכתב בגטו ורשה בעברית מהווה אחד המסמכים החשובים על חיי היהודים בגטו... להמשך קריאה...

עדותו של אליהו נטף על תנועת הצופים היהודים התוניסאים

"בגיל שתים עשרה הצטרפתי לתנועת הצופים היהודים התוניסאים. שם באמת היה לנו מחנך טוב מאוד בשם ז'יל כהן סולן. הוא זה שארגן את כל הצוות הזה של החינוך בצופים. שם היינו עושים כל חג, נגיד בט"ו בשבט היינו יוצאים לשטח, עושים קמפינג (מחנה) לילה אחד או שני לילות. בפורים גם כן היינו מתאספים.... להמשך קריאה...