טקס חנוכת שדרת חסידי אומות העולם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 1962
חנוכת שדרת חסידי אומות העולם ב-1962
גולדה מאיר בטקס חנוכת שדרת חסידי אומות העולם ב-1962
נטיעת עץ לכבוד לאו טשול, יד ושם, 19 באפריל 1971
גרטרודה בבילינסקה נוטעת עץ בשדרת חסידי אומות העולם
הרמן פרידריך גראבה נוטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם, 1965
רחל סאמרוף-קוקוטק, שניצלה ע"י חסידי אומות העולם רוז'ה וז'נט וואנו בצרפת, עם ילדיה ונכדיה, יד ושם, יוני 2010
משפחותיהם של זאב, אסתר ואדלה (שהתחתנה עם פיטר בודניק אחרי המלחמה) לצד העץ שניטע לכבודו של בודניק. יד ושם 16 בספטמבר 2016.
האנדרטה לחסיד אומות העולם האלמוני
שדרת חסידי אומות העולם
טקס חנוכת שדרת חסידי אומות העולם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 1962
חנוכת שדרת חסידי אומות העולם ב-1962
גולדה מאיר בטקס חנוכת שדרת חסידי אומות העולם ב-1962
נטיעת עץ לכבוד לאו טשול, יד ושם, 19 באפריל 1971
גרטרודה בבילינסקה נוטעת עץ בשדרת חסידי אומות העולם
הרמן פרידריך גראבה נוטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם, 1965
רחל סאמרוף-קוקוטק, שניצלה ע"י חסידי אומות העולם רוז'ה וז'נט וואנו בצרפת, עם ילדיה ונכדיה, יד ושם, יוני 2010
משפחותיהם של זאב, אסתר ואדלה (שהתחתנה עם פיטר בודניק אחרי המלחמה) לצד העץ שניטע לכבודו של בודניק. יד ושם 16 בספטמבר 2016.
האנדרטה לחסיד אומות העולם האלמוני
שדרת חסידי אומות העולם נחנכה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ב-1 במאי 1962. את ממשלת ישראל ייצגה שרת החוץ גולדה מאיר, ו-11 העצים הראשונים ניטעו לאורך השביל המוביל לאוהל יזכור, על הגבעה החשופה של הר הזיכרון. את העצים נטעו באדמה מצילים ממדינות שונות וכן מארחיהם הישראלים – היהודים אותם הצילו.
בנאומה אמרה גולדה מאיר שהעם היהודי זוכר לא רק את הנבלים, אלא גם כל פרט קטן ממאמצי ההצלה. היא השוותה את חסידי אומות העולם לטיפות של אהבה באוקיינוס של רעל, ואמרה שהם הצילו לא רק את חייהם של יהודים אלא את התקווה והאמונה ברוח האדם.
העצים הראשונים – 1 במאי 1962
נטיעת העצים הראשונים התקיימה בטרם הוקמה הועדה לציון חסידי אומות העולם שהחלה לפעול בתחילת 1963.
מריה באביץ' (אוקראינה)
מריה חרשקייביץ' (פולין)
פול דוייסן (בלגיה)
אילונה אליאס (הונגריה)
אלפונס ואמילי גונסט (בלגיה)
פאוול הורבאצ'בסקי (פולין)
הלנה קוז'נייבסקה (פולין)
ולאדיסלאב קובלסקי (פולין)
יאן פייטקון (פולין)
ד"ר ויקטוריה סטרוזינסקי (פולין)
קרלה וייס (צ'כיה)
האנדרטה לחסיד אומות העולם האלמוני
בשל הסכנות הרבות שארבו ליהודים ולמציליהם נעשו פעולות ההצלה בחשאי. בשל כך, לא תמיד ניתן למצוא עדויות לניסיונות ההצלה – המידע מועט ולעיתים זהותם של המצילים נשארת עלומה. חלק מן המצילים נתפסו והוצאו להורג יחד עם היהודים שעליהם ניסו לגונן, כך שלא נשארה כל ראיה או עדות לניסיון ההצלה. במקרים אחרים לא דווח איש על ההצלה. בהעדרם של עדויות אלו, חלק ממעשי הגבורה יישארו עלומים לעד.
מתוך רצון להוקיר את הגיבורים האלמונים הללו, הקים יד ושם את האנדרטה לחסיד אומות העולם האלמוני הניצבת בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם.
נכתב על ידי גניה קלפפיש-ידז'קה (Genja Klepfisz-Jodzka) לגברת ברוניה, אשה פולניה, שבידיה הפקידה את בנה בן ה-7, מיכאל.
27 לספטמבר 1943
גברת ברוניה היקרה, קשה לי כל כך לכתוב לך. דברים נוראיים קרו לאחרונה. החיים אכזריים מדי. כשהיית כאן, גברת ברוניה, הייתי מסוגלת להביע את רגשותיי. אני מתחננת בפנייך, שמרי על בני. היי לו לאם. אני חוששת שהוא יתקרר – הוא כל כך שברירי ופגיע. ברוניה היקרה שלי, תני לו הכל ובכל לבך, ואני אהיה אסירת תודה לך עד קץ הימים. הוא כל כך חכם והוא טוב לב. אני בטוחה שתמצאי מקום בלבך לאהוב אותו. כל יום אני מתפללת לאלוהים שעל חשבון סבלי שלי, את תהיי מאושרת בעתיד, שלא תאלצי להיפרד מילדיך, שתוכלי לאהוב אותם ולטפל בהם כאם. האם תוכלי להבין את פשר העינוי הזה ? ברוניה, המכתב הזה הוא זעקה מעומק הלב שתשמרי על הילד שלי. מיכאל צריך לאכול כמה שהוא יכול כי מי יודע מה יהיה בעתיד? הוא חייב להיות חזק על מנת שיוכל לשאת סבל רב. אנא ודאי שהוא תתלבש חם וגם לובש גרביים. אינני מסוגלת לכתוב עוד, דמעותיי כבר יבשו. אלוהים ישמור על שניכם.
גניה לא יכלה לעמוד בכאב הפרידה, ולאחר זמן מה החליטה לקחת חזרה את מיכאל. האם ובנה ניסו לברוח לוינה, אך באפריל 1944 נתפסו שם ונשלחו לאושוויץ. שניהם נספו. המכתב נתרם ליד ושם על ידי אחותה של גניה, אך דבר לא ידוע אודות המצילה, גברת ברוניה, מלבד שמה הפרטי.
המכתב הוקרא בטקס באוהל יזכור שנערך בעת ביקורו של האפיפיור יוחנון-פאולוס השני ביד ושם, ב- 23 למרץ 2000.
הפניה לאתר החדש
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש