• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

הקובץ הנוכחי

יד ושם – קובץ מחקרים, מ"ד [1] (2016)

ד"ר דוד זילברקלנג

כרך זה כולל חמישה מאמרי מחקר הבוחנים מגוון נושאים הנוגעים לסוגיות בתקופת המלחמה ואחריה. שני מאמרים מנתחים את הגותם של רבנים חשובים בתקופת השואה ואחריה –הרב קלונימוס קלמן שפירא וספרו אש קודש (דניאל רייזר) והרב ד"ר מרדכי פוגלמן (יצחק הרשקוביץ). בנושאים האחרים: ביצוע הרקוויאם של ורדי ב-1944 בטרזיֶנשטט מבעד לאספקלריית הנובלה שכתב יוסף בור על האירוע (צבי זֶמֶל ונפתלי וגנר); הניסיון להעניק לניצולי שואה מפולין מפלט בפינלנד אחרי המלחמה (סימו מוּאיר); ואתרי זיכרון לשואה שהוקמו בליטא אחרי שזכתה לעצמאות (יקטרינה מַחוֹטינה). חמישה מאמרי ביקורת עוסקים בעשרה ספרים מהעת האחרונה: שישה ספרים על תגובות יהודיות לרדיפות ועל הונגריה (פֶרֶנץ לאצ'וֹ על ספרים שהפיק המוזיאון לזכר השואה בארצות=הברית); יהודים במחנות ריכוז לפני מלחמת העולם השנייה (גיא מירון על קים ווּנשמן); פרשנות של מקורות השואה והרקע לה (דיטֶר פּוֹל על טימותי סניידר); תגובות יהודיות על הרדיפה הכלכלית ברומניה (רפאל ואגו על שטפן יוֹנֶסקוּ); ואנטישמיות ברפובליקת ויימר (טומס קוּנֶה על סוזן ויין). כרך זה מוקדש לזכרם של דייויד סזרני, הנס מוֹמזֶן ואלפרד גוֹטוַולט, עם מאמרים מאת רוברט רוזט, משה צימרמן וירון פֶּשֶר ויואל זיסֶנוַיין, בהתאמה, על תרומותיהם לתחום.

לחץ כאן להזמנה

 

תוכן העניינים

תקציר

עיון פילולוגי בכתב היד של דרשות האדמו"ר מפיאסצ'נה, ר' קלונימוס קלמן שפירא (1889-1943), שנכתבו על ידו בזמן השואה בגטו וורשה, מעלה תובנות חדשות שלא ידועות עד כה למחקר, ואף מטלטל את המחקר הקיים.

ככל הידוע לי, כל החוקרים שהתייחסו לספרו זה של האדמו"ר, ללא יוצא מן הכלל, הסתמכו על מהדורות הדפוס בלבד ולא עיינו בכתב היד. ואולם עיון בכתב היד מורה שלא ניתן לסמוך על הדפוסים, הן בפענוח כתב היד, הן בתיחום וסדר הדרשות, הן במחיקות שהוכנסו ובמשפטים שהושמטו. הסוגיה הסבוכה ביותר העולה מעיון זה היא שספר זה בנוי משכבות שכבות ולא ניתן לסמוך על תיארוך הדרשות המופיע בדפוס. סוגיה זו הינה בעלת השלכות חשובות ומכריעות בהבנת תורת הייסורים של האדמו"ר, וקוראת למחקר חדש ומורכב יותר. 

 תקציר

הרב ד"ר מרדכי פוגלמן, רבה של קטוביץ לפני מלחמת העולם השניה, ולאחר מכן של קרית מוצקין, היה פוסק ותלמיד חכם חשוב במרחב הציוני-דתי. במאמר נעמוד על הגותו המיוחדת בכל הנוגע לשואה. השואה איננה נוכחת כמאורע בעל משמעות אונטולוגית עצמאית בתורתו, כי אם יש לראותה בקונטקסט של האל הדורש את אחריות האדם ומעורבותו במציאות. בשל כך, הוא איננו מרבה לדון בשאלת תכלית השואה, הסיבות לה והלקחים המוסריים שניתן להפיק ממנה, אלא מתמקד בעשיית הטוב, הצדק והיושר, והחתירה לעצמאות ולביסוס הריבונות היהודית בארץ. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעדר האל המיטיב והחומל בכתבי פוגלמן, זה שרבים מההוגים בעולם הרבני מייחלים לו בכתביהם. במאמר מוצעת עמדה לפיה השמת הדגש על העשייה הארצית היא כלי שנועד לסייע למאמין להתמודד עם הקושיות הקיומיות שהשואה משיתה עליו, כאדם וכאדם מאמין.

תקציר

ב-1965 יצא לאור בפראג ספרו של יוסף בור "רקוויאם לטרזינשטט", המגולל את פרשת הפקתו וביצועו של הרקוויאם של ורדי בידי יהודי גטו טרזין, בשנים 1943-4, בהנהגתו ובניצוחו של רפאל שכטר.  חלקו הראשון של המאמר מתייחס לספר כעדות שנכתבה מבעד לפריזמה הספרותית. חלקו השני מעמת את תוכן הספר עם עדויות ניצולי המחנה, מתוך ניסיון להבחין בין אמת היסטורית לבדיון ספרותי. בנוסף נערך במאמר בירור כיצד הוצג הספר לקוראיו במהדורות שונות, בשפות שונות ובזמנים שונים – ככתב עדות או כרומן היסטורי. הדיון, הנושא אופי מוזיקולוגי-ספרותי- היסטוריוסופי, נערך סביב שאלת מפתח: מהי משמעות המעשה האמנותי המתואר - האם יש בו יסוד חתרני או מתריס?

תקציר

פינלנד, הרחק בצפון-מזרח אירופה, היתה יעד לא מתקבל על הדעת לניצולי שואה. נוסף על מיקומה הגיאוגרפי, פינלנד, שלחמה לצדן של מדינות הציר, נכללה בתחום ההשפעה הסובייטית, ועתידהּ בסדר המדיני המתגבש אחרי המלחמה לא היה ברור. אולם, מקורות ארכיוניים שלא נחקרו עד כה מגלים תוכניות מפורטות להביא לפינלנד קבוצה קטנה של ניצולים ולהשתמש במדינה כתחנת מעבר לחילוץ יהודים מפולין. הקהילה היהודית בפינלנד, שברובה לא נפגעה בשואה, יזמה שתי תוכניות סיוע לפליטים יהודים פולין; כתוצאה מכך, באוקטובר 1945 קבעה ממשלת פינלנד מכסה לילדים יהודים ובספטמבר 1946, מכסת מעבר ליהודים פליטי פוגרומים. אלא שהוועד המרכזי של יהודי פולין התנגד לשליחת ילדים לפינלנד והקונגרס העולמי היהודי פסל בסופו של דבר את פינלנד כתחנת מעבר. המאמר בוחן את תוכניות הסיוע הללו ואת הסיבות שהובילו לכישלונן.

תקציר

מאמר זה דן בהיסטוריה ובשיח העכשווי הנוגעים לאתרי זיכרון של השואה בליטא. בתקופה הסובייטית הייתה זהותם היהודית של קרבנות הכיבוש הגרמני בליטא "שקופה" למדי ולא היה זה נושא למוזאונים ולאתרי זיכרון. החברה הליטאית הפוסט=סובייטית הגיבה לנושא בבלבול ודחתה את הרעיון שהיה שיתוף פעולה ליטאי בפשעים. זאת ועוד, הזיכרון הפוסט=סובייטי בליטא התמקד בפרטיזנים האנטי=סובייטים ובקרבנות "השייכים" לאומה (כלומר הליטאים) של הטרור הסובייטי, ואילו היהודים שנפלו קרבן לכיבוש הגרמני הובלעו על=פי רוב. מאמר זה מנתח את הנפשות הפועלות, את צורות המוזאליזציה ואת ההקשר הפוליטי של התפתחותם של אתרי הזיכרון היהודיים החשובים ביותר (המוזיאון היהודי, פונאר, הפורט התשיעי בקובנה).

 

מאמרי ביקורת

 

מאמר ביקורת על: 

Jürgen Matthäus and Mark Roseman, eds., Jewish Responses to Persecution, Volume I, 1933–1938, Lanham, Md.: AltaMira Press, 2010, 508 pp.; Alexandra Garbarini with Emil Kerenji, Jan Lambertz, and Avinoam Patt, eds., Jewish Responses to Persecution, Volume II, 1938–1940, Lanham, Md.: AltaMira Press, 2011, 612 pp.; Jürgen Matthäus with Emil Kerenji, Jan Lambertz, and Leah Wolfson, eds., Jewish Responses to Persecution, Volume III, 1941–1942, Lanham, Md.: AltaMira Press, 2013, 551 pp.; Emil Kerenji, ed., Jewish Responses to Persecution, Volume IV, 1942–1943, Lanham, Md.: Rowman & Littlefield, 2015, 598 pp.; Leah Wolfson, ed., Jewish Responses to Persecution, Volume V, 1944–1946, Lanham, Md.: Rowman & Littlefield, 2015, 590 pp.; Zoltán Vági, László Csősz, and Gábor Kádár, The Holocaust in Hungary: Evolution of a Genocide, Lanham, Md.: AltaMira Press, 2013, 442 pp.

תקציר

חמשת כרכי Jewish Responses to Persecution, שהם המרכיב המרכזי בסדרה Documenting Life and Destruction: Holocaust Sources in Context, מגישים שפע של מקורות מפתח ומשבצים אותם בנרטיב המסביר אותם. חמשת הכרכים מהווים תרומה חשובה להיסטוריוגרפיה בשפה האנגלית המתמקדת בקרבנות ובייחוד יהיו תוספת רבת ערך לרשימות קריאה באוניברסיטאות. עושר כזה של מקורות ראשוניים מחדד את מודעותם של הקוראים לעומק האינטלקטואלי והרוחני של התגובות היהודיות כמו גם להשפעתה של הרדיפה שהייתה במידה רבה בלתי אפשרית לחיזוי, לאורך זמן וברבדים שונים. אולם, על אף רמת המומחיות המקצועית הגבוהה והמרשימה, אין ספרים אלה שואפים לבאר את הגורמים מאחורי המגוון הגדול של תגובות יהודיות. הסדרה גם פותחת פחות חלונות לאירופה המזרחית והדרום מזרחית מכפי שאפשר היה לקוות. על כך מפצים במידת מה חמישה ספרים נוספים ונפרדים, שביניהם מתבלט הספר העוסק בשואה בהונגריה בעושרו ובמקוריותו.

מאמר ביקורת על: Kim Wünschmann, Before Auschwitz: Jewish Prisoners in the Prewar Concentration Camps

תקציר

ספרה של קים וונשמאן מציע מבט חדש ואינטגרטיבי על תולדות האסירים היהודים במחנות הריכוז בגרמניה מעליית המשטר הנאצי ועד פרוץ מלחמת העולם השניה. הספר מציג היסטוריה מוסדית מפורטת של המדיניות האנטי יהודית במחנות ומשלב את הדיון באסירים היהודים במחנות בדיון הרחב יותר בתהליך ההדרה של היהודים מהחברה הגרמנית ובחקר ההיסטוריה החברתית והפוליטית של יהודי גרמניה בשנות השלושים. סוגיה היסטוריה זו נידונה בספר כנושא בפני עצמו ולא רק פרולוג לתולדות המחנות בתקופת המלחמה ושואה. הספר מושתת על שילוב מגוון רחב של מקורות ומציע גם התבוננות היסטורית מעמיקה על התהליכים והיחסים החברתיים בתוך המחנות במהלך שנות השלושים.

מאמר ביקורת על: Timothy Snyder, Black Earth: The Holocaust as History and Warning

תקציר

ספר זה מציג פרשנות חדשה אך לא משכנעת לשורשי השואה והרקע להתרחשותה. הוא מציג את פחדו של היטלר שמא תשתלט "היהדות העולמית" על האקולוגיה העולמית ובכך על משאבי הטבע של "הגזע הארי" כמניע עיקרי לרצח המונים. בצד זה, כתהליך עיקרי שאִפשר את רצח העם הוא מזהה סוג מסוים של הרס המדינה שחוללו הן היטלר והן סטלין במרכז אירופה המזרחית, ובפרט באמצעות הכיבוש הכפול שלהם. תהליך זה, ולאו דווקא האנטישמיות, מתפרש כתנאי מוקדם עיקרי למצב שבו חלקים של החברה המקומית ביצעו פוגרומים ושיתפו פעולה עם האלימות הגרמנית. אכן, קל יותר היה להתנגד למתקפה הגרמנית במקומות שבהם שלטו מוסדות ריבוניים; אבל זהו רק גורם אחד מני רבים. אפילו מדינות ריבוניות השתתפו בשואה.

מאמר ביקורת על: Stefan Cristian Ionescu, Jewish Resistance to “Romanianization”, 1940-44

תקציר

הספר מתמקד בשימוש שעשו יהודי רומניה בשיטות משפטיות בעיקרן, ובפרט בבוקרשט שבה הייתה האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר ב"ממלכה הישנה" של רומניה בתקופה שבין שתי מלחמות עולם, כדי להתנגד לסילוקם מחיי הכלכלה, החברה והתרבות במדינה בידי משטר אנטונסקו באמצעות תהליך ה"רומניאניזציה". "פעולת ההתנגדות המרהיבה", כפי שמכנה המחבר את העמידה היהודית בפני צעדים אלה, התבססה על שימוש באמצעים המשפטיים הנגישים יחסית וניצולם של כללי המשחק המקומיים – שחיתות ונפוטיזם – כדי למזער את הפגיעה בחיי היום=יום של היהודים בצל סכנה מתמדת של גירוש והשמדה.

מאמר ביקורת על: Susanne Wein, Antisemitismus im Reichstag: Judenfeindliche Sprache in Politik und Gesellschaft der Weimarer Republik

תקציר

ספרה של סוזנה ויין Antisemitismus im Reichstag הוא מחקר עומק של הרטוריקה האנטי יהודית שהפיצו, אוששו או ערערו עליה חברי הפרלמנט הלאומי ברפובליקת ויימר. הוא מגלה כיצד השפה האנטישמית המכוונת והמפורשת של הימין הפוליטי – מתנגדי הדמוקרטיה הוויימרית – הלכה יד ביד עם חוסר עניין מפתיע להתנגד לשיח זה עצמו מצד השמאל הפוליטי הדמוקרטי והפרו-רפובליקני. ספר זה, המרחיב את טיעונה הידוע של שולמית וולקוב על האנטישמיות כ"קוד תרבותי", תורם לתחום המחקר שפע של דוגמאות אמפיריות ומתועדת היטב.