יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה

במהלך טקס האזכרה המרכזי הנערך ביד ושם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מועלות שש משואות לזכרם של ששה מיליון היהודים שנספו בשואה.

אווה ארבן, שורדת שואה מצ'כוסלובקיה, נושאת דבר הניצולים בעצרת הפתיחה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה.

יהודה האופטמן, שורד שואה מצ'כוסלובקיה, נושא תפילת "אל מלא רחמים" בעצרת הפתיחה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה.

התערוכה שלפניכם עוסקת בנושא הבית ומשמעות אבדנו בתקופת השואה ובניסיון לשמר משהו ממה שהיה עבור שורדי השואה. החפצים, יצירות האמנות, העדויות והתצלומים מספרים על גורלות של גברים ונשים, מבוגרים וילדים, כפריים ועירוניים, ומייצגים נסיבות שונות של עזיבת הבית ומשמעותו.

הסיפורים האישיים, החפצים, יצירות האמנות והמסמכים ההיסטוריים מאוספי יד ושם שבתערוכה מציגים היבטים שונים של השחרור: האתגרים שבפניהם עמדו ניצולי השואה - והניסיון להשתקם ולבנות חיים חדשים. כל אלו מעידים על כוחה של הרוח האנושית ועל רצונם העז של השורדים לממש את חירותם כיהודים וכבני אדם.

עבור רוב היהודים השחרור הגיע מאוחר מדי. עם זאת, הדחף העז לחיות שהתעורר בקרב רוב הניצולים הצמיח חיים אינטנסיביים ומלאי חיוניות מתוך הריסות העבר. בתערוכה יוצגו חלק מן הקשיים שניצולי השואה נתקלו בהם בבואם לבנות את חייהם מחדש, לצד כאב הזיכרון.