מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה לאורך השנים

קטע מרחוב לובלין בחלם.

רְאו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושִברה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד (2024)
אחד המפעלים ההיסטוריים הכבירים שנפגעו פגיעה אנושה בימי השואה היה הקהילה היהודית: התארגנות חברתית אוטונומית ייחודית שאפיינה את הקיום היהודי בתפוצותיו לאורך הדורות; אלפי הקהילות היהודיות היו המסגרת הבסיסית והחשובה ביותר בחיי היהודים.
לקריאה נוספת...
חיילי ואפן אס-אס מובילים אל האומשלגפלאץ יהודים שנתפסו במהלך דיכוי מרד גטו ורשה. מתחת לתצלום המקורי באוסף שטרופ נרשם: "נשלפו מהבונקר בכוח".

התנגדות יהודית בתקופת השואה בסימן שמונים שנה למרד גטו ורשה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ג (2023)
נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר .הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו [...] אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום.מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ', גטו ורשה ,21 באפריל 1943. השואה בתיעוד: מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה, פולין וברית־המועצות, בעריכת יצחק ארד, ישראל  גוטמן ואברהם מרגליות,...
לקריאה נוספת...
גירוש יהודים מבילפלד שבגרמניה לגטו ריגה בלטביה, דצמבר 1941

מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ב (2022)
על־פי מדיניות הפתרון הסופי עקרו הגרמנים הנאצים ועוזריהם מיליוני יהודים מבתיהם ושילחו אותם אל מותם. הפעולה המאורגנת הזאת הייתה אירוע היסטורי שהחריב קהילות יהודיות שהתקיימו מאות שנים בכל המרחב שכבשה גרמניה. המונים הובלו ישירות לאתרי ההשמדה ורבים אחרים הועברו תחילה לתחנות ביניים דוגמת גטאות ומחנות מעבר. לא בכדי היה קרון הרכבת, ששימש...
לקריאה נוספת...
עד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית

עד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"א (2021)
"22 ביוני 1941 נראה כרעידת אדמה, כהתפרצותו של הר געש אדיר". במילים אלה תיאר בזיכרונותיו זאכאר טרובאקוב, אחד מקומץ יהודים שהיו עדים לטבח יהודי קייב בבאבי יאר, את התחושה שאחזה בו ובציבור בעת הפלישה הגרמנית לברית-המועצות.זאכאר טרובאקוב, הסוד של באבי יאר, יד ושם, ירושלים תשס"ג, עמ' 21.ב-1941, לאחר שהכניעה גם את יוגוסלוויה ואת יוון, פתחה...
לקריאה נוספת...
עובדי ארגון היהודים לעזרה עצמית (Zydowska Samopomoc Społeczna - ZSS) בגטו ורשה מטפלים בבגדים שנתרמו לנזקקים

הצלה בידי יהודים בשואה – סולידריות בעולם מתפרק

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תש"ף (2020)
בתקופת השואה הייתה גיזי פליישמן מברטיסלווה שבסלובקיה אישה בשנות הארבעים לחייה, אֵם לשתי בנות שהעלתה לארץ ישראל לפני המלחמה. במשך שנים עסקה בפעילות ציבורית בתחומי הרווחה, החינוך, הכשרת הנוער וההגירה היהודית והיתה פעילה בארגון ויצ"ו ובג'וינט. בראשית שנת 42, עם היוודע לפליישמן וחבריה על התוכנית לגירוש יהדות סלובקיה, התגבשה בברטיסלווה...
לקריאה נוספת...
פליטים יהודים ממתינים בתור במטבח ציבורי ברחוב נאלבקי 33 בגטו ורשה. ברחוב זה נמצאו בעיקר פליטים מקאליש-ליפנו

המלחמה שבתוך המלחמה - מאבק ההישרדות של היהודים בשואה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ט (2019)
עם שוך קרבות מלחמת העולם הראשונה, קיוותה האנושות שלעולם לא תפרוץ עוד מלחמה כלל עולמית.התקווה הזאת נכזבה ב-1 בספטמבר 1939, כשצבא גרמניה פלש לפולין. כעבור חמש שנים, בשנת 1944, כשהיה במקום מסתור בעיירה בגליציה שבפולין, כתב ד"ר ברוך מילך ביומנו:"ביום שישי, 1 בספטמבר 1939, היום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה, החל הסוף של חיי האמיתיים. אירועי אותו...
לקריאה נוספת...
ניצולי השואה מעצבים זיכרון ובונים מדינה – בסימן 70 שנה למדינת ישראל

ניצולי השואה מעצבים זיכרון ובונים מדינה – בסימן 70 שנה למדינת ישראל

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ח (2018)
אבא קובנר – ניצול שואה, ממנהיגי המחתרת בגטו וילנה, משורר ופרטיזן – כתב לימים על החזרה לחיים:"אותם אנשים, ניצולי השואה, יכלו גם להשתקע מתוך השלמה של אין-אונים ולנסות לשקם את הריסותיהם במקום שהיו. לא היה מופלא מדעתי, אילו אותו ציבור היה הופך לחבר שודדים וגנבים ורוצחים, ואז אולי הם היו גם הכי הומניים והכי צודקים שיכולים להיות בעולם".דבריו...
לקריאה נוספת...
"לחלץ תווי פניהם" – סיפורו של היחיד בשואה

"לחלץ תווי פניהם" – סיפורו של היחיד בשואה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ז (2017)
ב-19 באוגוסט 1942 החלו הגרמנים הנאצים בחיסולם של כ-8,000 היהודים שנותרו בגטו קוֹבֵל שבווֹלין. חלקם הגדול נורו למוות עוד באותו היום באתר הרצח בּיחוֹב הסמוך לעיר ואת היהודים שניסו לחמוק מהאקציה ונתפסו ריכזו הנאצים בבית הכנסת הגדול של קוֹבֵל. הם הוחזקו במקום כמה ימים בלי מזון ובלי מים ובתנאי תברואה קשים. לנוכח ודאות המוות הקרב רשמו היהודים...
לקריאה נוספת...
פליקס נוסבאום "בית הכנסת סן סיפריאן"

"הכל אסור לנו והכל אנו עושים" - המאבק לשמירה על רוח האדם בתקופת השואה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו (2016)
המורה והמחנך חיים אהרון קפלן כתב ביומן שניהל בגטו ורשה: "בימי מצוקתנו אלה אנחנו חיים חיי אנוסים. הכול אסור לנו והכול אנחנו עושים." חיים אהרון קפלן, יומן גטו ורשה, עמ' 285בדברים האלה היטיב קפלן לבטא את המאבק לשמירה על רוח האדם  במציאות הבלתי אפשרית שנקלעו אליה יהודים תחת הכיבוש הגרמי הנאצי.למן עלייתם לשלטון פעלו הגרמנים הנאצים...
לקריאה נוספת...
כאב השחרור והחזרה לחיים: 70 שנה לסיום המלחמה

כאב השחרור והחזרה לחיים: 70 שנה לסיום המלחמה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ה (2015)
פרופ' דינה פורת
הפרטיזן אבא קובנר נהג לספר על אודות ניצולה יהודייה שהוא פגש בווילנה כשנלווה לחיילים הסובייטיים המשחררים, בהגיעם לרובע הגטו ההרוס. האישה וילדתה הקטנה שנשאה בין זרועותיה התחבאו בכוך קטן במשך כמעט שנה ועם השחרור יצאו בפעם הראשונה ממקום מסתורן. נוכח האם הבוכה, אשר בפעם הראשונה סיפרה את סיפורה, שאלה הילדה לפתע: "מאַמע, מען טאר שוין וויינען?"...
לקריאה נוספת...
יהודים "על קו הקץ". 1944: בין חיסול לשחרור

יהודים "על קו הקץ". 1944: בין חיסול לשחרור

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ד (2014)
פרופ' דינה פורת
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ד (2014) עומד בסימן מצבם של היהודים בשנת 1944 – לפני 70 שנה בדיוק. הביטוי "על קו הקץ", מתוך הפואמה שמחת עניים של נתן אלתרמן, מבטא את התחושה ששררה בקרב יהודי אירופה באותה שנה, כאשר הם היו נתונים בעיצומו של מירוץ כפול שחייהם תלויים בו. מצד אחד ערים הלכו והשתחררו מעולה של גרמניה הנאצית, ממזרח וממערב, כמו...
לקריאה נוספת...
ורשה, פולין, 1943 - יהודי קופץ אל מותו מחלון הקומה הרביעית של בנין בוער

התקוממות ומרי בתקופת השואה: 70 שנה למרד גטו ורשה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג (2013)
פרופ' דינה פורת
"הכרח הוא [...] בבחינת חובה כלפי האמת ההיסטורית, כלפי המורשת שעתיד דורנו להנחיל לממשיכיו, להעלות לא בלבד את האבדון [...] כי אם גם לחשוף, ובמלוא ההיקף, את מאבק הגבורה של העם, של עדה ויחיד בימי ההשמדה ובמקומות ההשמדה עצמם".כך כתב יצחק (אנטק) צוקרמן, ממחוללי המרד בגטו ורשה, כבר בראשית שנות ה-50 במאה שעברה. דבריו אלה הם עיקרון מנחה גם היום,...
לקריאה נוספת...
אישה מגישה אוכל לילדים במטבח ציבורי ברחוב כרמליצקה 11 בגטו ורשה

היחיד והיחד: סולידריות יהודית בשואה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב (2012)
"מיקי וסטאשק לא משו זה מזה במשך כל צעדת המוות. שניהם היו צעירים, אך אסירים בעלי ותק. השניים היו מנוסים ומשופשפים במצבים 'נורמליים' בתוך המחנות. הם הכירו את כל הטכניקות המקובלות והלא מקובלות להתחמקות יומיומית מעבודות מסוכנות. חברותם היתה כה איתנה עד שלא עלה כלל על דעתו של אחד מהם להנות מיתרון כלשהו על פני חברו, אפילו בהיעדרו של...
לקריאה נוספת...
לאסוף את השברים - מבצע לאומי להצלת פריטים אישיים מתקופת השואה

שברי זיכרון: הפנים מאחורי המסמכים, החפצים והתצלומים

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"א (2011)
"את הסידור הזה רכשתי באושוויץ תמורת חלק ממנת הלחם היומית שלי. עם הסידור הזה עברתי את כל מסע הייסורים במחנות המוות והריכוז בגרמניה. את הסידור הזה אני תורם היום ליד ושם – למזכרת לדורות הבאים".ניצול השואה צבי קופולוביץ'בשואה נופץ יקום שלם, ורסיסיו התפזרו לכל עבר. השברים המפוזרים שונים במאוד זה מזה בממדיהם, בצורותיהם ובמרקמם...
לקריאה נוספת...
אוסטריה, קבוצה מאנשי שארית הפליטה על קרון רכבת לאחר המלחמה

קולם של הניצולים

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תש"ע (2010)
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ"(דברים ד': ט')ניצולי השואה נשאו ועודם נושאים על כתפיהם את משא הזיכרון. נוכחותם בחברה הישראלית של העדים שראו את המראות וחוו את האירועים...
לקריאה נוספת...
גטו קובנה, ליטא, פברואר 1944: אברהם רוזנטל, בן חמש, ואחיו עמנואל רוזנטל, בן שנתיים. השניים נספו בשואה.

ילדים בשואה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ט (2009)
ד"ר יעל נידם אורביטו
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה, בטקסים "לכל איש יש שם", תוקרא רשימה ארוכה של שמות ילדים שנרצחו בשואה. רק כמה תצלומים חיוורים של ילדים יחידים נותרו בידינו, ומעיניהם השואלות והמאשימות בוקעת זעקתם של מאות האלפים שלא זכו להגיע לבגרות ולהגשים את זכותם לחיות, לחלום חלומות, לאהוב, לשחק ולצחוק.הילד היהודי ידע אכזריות מהי כבר ביום הראשון...
לקריאה נוספת...
משפחה מרומניה בדרכה מהאוניה למעברה בישראל, מרץ 1951

"ובחרת בחיים..." ניצולי השואה ומדינת ישראל

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ח (2008)
ד"ר בלה גוטרמן
"עליתי ארצה באנייה 'תל חי', נתפסנו ונשלחנו למחנה עתלית. משום גילי הצעיר, 17, שוחררתי מהמחנה [...] החלטתי להתגייס לפלמ"ח [...] התגייסתי לפלוגה של הגדוד הרביעי שלימים נקרא 'גדוד הפורצים', עברתי אימונים יחד עם הגברים, ולמדתי לפרק ולהרכיב מקלע 'ברן'. בחודש מרס 1948, כשנותקה ירושלים, פלוגתנו נשלחה לחבור אליה. עברנו את שער הגיא, והצלחנו...
לקריאה נוספת...
כף היד של התינוק פרידריך ברוקמן, מהעיר נאבורג, גרמניה, כפי שציירה אותה אמו גרטה ביומן שהכינה לו

עדים ועדויות: למען יידעו דור אחרון

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ז (2007)
ד"ר בלה גוטרמן, ד"ר רוברט רוזט
"מדברים כאן הרבה על כתיבת יומן. כל אחת סבורה שיש המון דברים שצריך לתעד, דברים שאינם מתרחשים בחיים הנורמאליים [...] ואף על פי כן, לא פעם מתחשק לקחת עיפרון ולעשות בו משהו, לרשום מקצת ממה שמונח במעמקי הלב, חותר בלי מנוח במעמקים ומתחת לסף ההכרה".כך כתבה ביומנה אסירה צעירה שהייתה כלואה במחנה לעבודת כפייה. ואכן, במשך כל שנות השואה לא פסקה...
לקריאה נוספת...
קובנה, ליטא – הופעה של תזמורת הגטו

צלם האדם בצל המוות

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ו (2006)
פרופ' חוי דרייפוס
בימי מלחמת העולם השנייה הוציאה גרמניה הנאצית את הציבור היהודי – גברים, נשים וטף – מכלל בני האנוש. הצעדים הראשונים של הפליה גזעית וטרור חוקתי היו לימים למסע השמדה מתוכנן, ובסיומו נמנו כשישה מיליון קרבנות יהודים, בהם מיליון וחצי ילדים. מול האידאולוגיה הנאצית אשר שללה את אנושיותם של היהודים ניצבה חתירתם של יהודים רבים ברחבי אירופה...
לקריאה נוספת...
אבנזה, אוסטריה: איש הצוותים הרפואיים בצבא האמריקאי ואסיר משוחרר מנגנים בכינור ובאקורדיאון

כאב השחרור והחזרה לחיים - בסימן 60 שנה לסיום המלחמה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ה (2005)
ד"ר יעקב לזוביק
"שומר המחנה שבא לפתוח את השער אמר: 'אתם חופשיים ויכולים לצאת'. [...] איש לא זז, איש לא יצא. לא צחקנו, לא שמחנו, היינו אדישים – ובאו הרוסים. בא גנרל אחד, הוא היה יהודי. הוא אמר לנו שהוא מאושר מאוד שהוא מוצא במחנה אנשים שעודם בחיים. הוא התחיל לבכות ואנחנו לא. הוא בכה ואנחנו לא".בלה ברוור, גורשה לאושוויץ, שוחררה בליכטוורדן שבצ'כוסלובקיה...
לקריאה נוספת...
קרקוב, פולין, ילד ברחוב בגטו

עד היהודי האחרון, עד השם האחרון

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ד (2004)
ד"ר דוד זילברקלנג
"אם תחיה – אחיה בתוכך [...] היהודים בעיר נעלמו כולם מהרחובות. אין דרך לברוח"(ממכתבו האחרון של פנחס אייזנר, הונגריה, אוקטובר 1944)לפני 60 שנה, ב-19 ביולי 1944, החלו הגרמנים לרכז את 2,000 יהודי רודוס וקוס. לאחר שהוחזקו במעצר במשך ימים מספר, הם הועמסו על אניות לאתונה. במהלך שמונת ימי ההפלגה עצרו האוניות בלרוס ואספו את התושב היהודי היחיד באי....
לקריאה נוספת...
ורשה, פולין, 1943 – אנשיו של גנרל שטרופ עומדים ליד בניינים בוערים במהלך דיכוי מרד גטו ורשה

התנגדות יהודית בשואה: בסימן 60 שנה למרד גטו ורשה

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ג (2003)
פרופ' ישראל גוטמן
דור אחרי דור יעמדו יהודים ולא יהודים תוהים ונדהמים אל מול הפשע של השואה – עקירת הקיבוץ היהודי הגדול, בן אלף השנים, השוקק חיים, אמונה ותקווה בארצות אירופה, מעולם החיים.כשם שגורל היהודים היה שונה מהגורל שפקד עמים וחברות במשטר הנאצי ובתקופת המלחמה, כך גם התנגדותם של היהודים שהיו בשלטון הנאצים הייתה שונה באותן שנות שקיעה וחורבן. מאות...
לקריאה נוספת...

קולם האחרון: מכתבים ודברים אחרונים של יהודים

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ב (2002)
"אנו מצהירים שביום 7 ביולי 1944 ניתנה הוראה לפינוי הגטו של שאוולי. אנחנו רוצים שיידעו הדורות הבאים את שמותינו: שמואל מינצברג, בן שמעון, מן העיר לודז' (פולין), אשתו רייזלה לבית זאקס, מווייגובה, פייגלה זאקס אחותה ופרידלה ניסלביץ' מווייגובה, בת נחום צבי. אנחנו לא יודעים לאן מגרשים אותנו. בגטו מחכים 2,000 יהודים לפקודת היציאה. גורלנו אינו...
לקריאה נוספת...