את הציור הזה צייר יאיר בשנת 1936, כשנתיים לאחר שגרהרט ואילזה היימן, דודיו של יאיר, עזבו את גרמניה, עלו לארץ-ישראל והשתקעו בחיפה. הוא דמיין את רגע האיחוד המרגש של המשפחה המורחבת בארץ. לרוע המזל, רגע זה נותר בגדר משאלת לב בלבד: יאיר היה היחיד שהצליח לעלות ארצה. אחיו נשלח לסקוטלנד, והוריהם נלכדו בגרמניה הנאצית ומצאו את מותם במחנות ההשמדה.
יאיר נעם (קובורג, גרמניה, 1922 – רמת גן, ישראל, 2021)
נולד בשם מנפרד נומבורג, בנם הבכור של גאורג נומבורג ושרלוטה לבית היימן. ב־1928, עקב התגברות האנטישמיות בקובורג, עברה המשפחה להתגורר בברלין. לאחר פוגרום ליל הבדולח, בהיותו בן שש־עשרה, עלה לארץ־ישראל, וכשנה לאחר מכן נשלח אחיו הצעיר הארי לסקוטלנד במסגרת הקינדרטרנספורט. ב־18 באוקטובר 1941 שולחו ההורים אל גטו לודז', ולאחר מכן לחלמנו, שם נרצחו. בארץ למד נגרות ופיסול אצל הרמן שטרוק. ביוני 1942 התגייס לבריגדה היהודית של הצבא הבריטי ושירת במצרים ובאיטליה. ב־1946 פגש בברלין את אחיו, חייל ביחידת הקומנדו של הצבא הבריטי. לאחר שחרורו מהצבא עבר להתגורר ברמת-גן ועבד בסדנת דפוס וגרפיקה. ב־1953 נשא לאישה את אניטה חמיצר לבית פופר, ניצולת שואה מאיטליה, והקים עימה משפחה.