היצירה מתארת את הרגע שבו ארנסט ואחותו אווה עוזבים את גרמניה ברכבת הקינדרטרנספורט. על הרציף עומדת אמם יוהנה. משהחמיר המצב בגרמניה, שלחו ההורים קודם את ילדיהם, מתוך תקווה להצטרף אליהם כעבור זמן. את כותרת היצירה נתן ארנסט זמן רב לאחר המלחמה, לאחר שהתבשר שהוריו אינם בין החיים.
ארנסט מאייר (1923, קלן, גרמניה – 2015, ירושלים, ישראל)
בנם של גוסטב מאייר ויוהנה לבית ואן בליידנשטיין. ב־1936 עבר ללמוד בבית הספר היהודי 'יבנה', ולמד אמנות בהדרכת האמן לודוויג מיידנר. בפוגרום ליל הבדולח נעצר האב ושולח למחנה הריכוז דכאו. ב־1939, בשל ההסלמה הקיצונית וביוזמת מנהל בית הספר נשלחו ארנסט ואחותו הצעירה אווה במסגרת הקינדרטרנספורט לאנגליה והתאחדו עם אחיהם הבכור פאול. הוריהם, שנמלטו להולנד, גורשו עם הפלישה הגרמנית למחנה וסטרבורק ולאחר מכן לאושוויץ, שם נרצחו. ביוני 1940 נעצרו ארנסט ואחיו הבכור פאול בשל נתינותם הזרה. פאול נשלח לאי מאן, וארנסט נשלח למחנות ההסגר בקנדה. כעבור כשנתיים שוחרר ארנסט והצטרף לישיבה בטורונטו. בעת ביקור בישראל הכיר את נעמי לבית קרליבך, שלימים הייתה לרעייתו. ב־1965 עלה ארצה עם משפחתו ועבד בתור עורך בעיתון ג'רוזלם פוסט עד פרישתו לגמלאות.