חיי היהודים באירופה שלפני המלחמה היו ספוגים בתרבות ובמסורת. יהודים הצטיינו כמעט בכל תחום בחברה. היו בהם לא רק מלומדים ומורים, רופאים ועורכי דין, אלא גם ספורטאים נודעים. יהודים התחרו בתחרויות הספורט החשובות ביותר ברחבי אירופה, ובכללן המשחקים האולימפיים. התערוכה "יהודים וספורט לפני השואה: רטרוספקטיבה ויזואלית" היא תערוכה של תצלומים נדירים וחפצי אמנות המציגים יהודים שהשתתפו בתחרויות ובאירועי ספורט שונים לפני מלחמת העולם השנייה, ובכללם אלוף האגרוף ויקטור פרז, קבוצת הכדורגל הפועל מפולין וקבוצת ההוקי הכוח וינה שהתחרו במשחקי הספורט הבין-לאומיים על שם בר כוכבא ב-1937.
לעתים קרובות שימש הספורט גשר בין העולם היהודי לעולם הלא יהודי, וחברויות וקשרי אחווה נרקמו בין שתי חברות אלו. בזמן השואה מקצת הקשרים האלה היו עתידים לסייע בהצלת יהודים – ספורטאים לא יהודים סיכנו את חייהם כדי להציל את בני ארצם היהודים מרדיפת הנאצים. התערוכה "משחק חייהם" מספרת את הסיפורים מעוררי ההשראה של תריסר מתוך אנשים אמיצים אלו שלימים הכיר בהם יד ושם חסידי אומות העולם, ובהם רוכב האופניים האיטלקי הנודע ג'ינו ברטלי, השחיינית האולימפית מרגיט אאוז'ניה מלש ושחקן הכדורגל הצ'כי מרטין אוהר – התגלמות האידאל של התחרות האולימפית "אחריות חברתית וכבוד לעקרונות אתיים בסיסיים אוניברסליים".
שתי התערוכות הועלו כאמור בזמן המשחקים האולימפיים, ויד ושם פעל כדי להפיץ אותן בקרב קהלים מגוונים ברחבי העולם. התערוכות קודמו בערוצי הפייסבוק, הטוויטר והאינסטגרם של יד ושם, תוך ניצול אפשרויות התפוצה הייחודיות שמציעות כל אחת מן הרשתות החברתיות. חתך הרוחב של קהלי היעד זוהה, ואליהם כוונה תפוצת התערוכות בשפות רבות. התוצאה היא שתכנים מן התערוכות שותפו עם יותר מ-2.5 מיליון אנשים ברחבי העולם, וכתבות בנושא התערוכות באנגלית, בעברית, בגרמנית ובספרדית פורסמו בערוצי תקשורת רבים.
אחד הסיפורים המובאים ב"משחק חייהם" מספר על המתעמלת ילידת גרמניה מריה הלנה ברון שהעניקה מקלט בביתה לבעלה היהודי, הטיפוגרף והמעצב הגרפי הנרי פרידלנדר, לחברו האמן היהודי פול סיטרון ולחברי המחתרת ההולנדית מ-1942 עד 1945. כדי שלא למשוך את תשומת לב השלטונות הגרמניים לנעשה בביתה, התחזתה מריה לאוהדת הנאצים וקיימה שיעורי התעמלות לקצינות נאציות. בשכר שקיבלה תמורת השיעורים עלה בידה לכלכל את כל החוסים בביתה, ובהם פעיל המחתרת פאול גרמונפרה ואשתו היהודייה טרודה ילובאץ. לאחר המלחמה היגר הזוג פרידלנדר לישראל, וכאן המשיך הנרי ללמוד, ללמד ולעבוד בתחום הטיפוגרפיה. ברבות הימים עיצב את הגופן העברי הנפוץ הדסה ובעבורו זכה בפרס גוטנברג – הפרס הגבוה ביותר בתחום זה.
נכדתם של מריה והנרי, אילה טל, שמחה מאוד לגלות שסיפורם של סבה וסבתה זכה להבלטה בזמן המשחקים האולימפיים. "סיפורים אלו – של מריה ושל כל חסידי אומות העולם – יהיו תמיד יקרים ללבם של בני האדם בכל העולם", אמרה. "הם אופטימיים, ועל אף הקשיים הכרוכים בהם והאתגרים שהתמודדו עמם, מצילים אצילים אלו היו מלאי אהבה עמוקה וללא סייג לכל בני האדם באשר הם. הם מימשו בצורה הטהורה ביותר את הערך 'ואהבת לרעך כמוך' ומהווים דוגמה ומופת לכלל האנושות".
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 81.
