למה בחרתם לקיים את הכנס דווקא עכשיו?
למשפט אייכמן הייתה, כידוע, השפעה משמעותית על החברה הישראלית ובעיקר על התגבשותה של תודעת השואה בה, ולכן מחקרים שפורסמו בארץ שמו את עיקר הדגש בהקשר הפנים-ישראלי של המשפט. לעומת זאת, מחקר שערכתי בשנים האחרונות על יחסי ישראל וגרמניה המערבית, חשף בפני את העיסוק הנרחב שהיה במשפט במישור הבין-לאומי, ואת ההיבטים הדיפלומטיים והמודיעיניים המורכבים שהיו לו בצל המלחמה הקרה. בהיעדר מקורות ארכיוניים, הנושאים האלה זכו לאזכורים מעטים ואף זאת בקיצור רב במחקר, ואינם ידועים לציבור הרחב. כמו כן, בשנים האחרונות ניתן דגש רב יותר בקרב משפטנים להשפעת משפט אייכמן על המשפט הבין-לאומי. נוכח כל אלה, סברנו שיהיה נכון לציין את מלאות 60 שנה למשפט אייכמן לדיון במחקרים שנעשו על הנושאים הפחות מוכרים האלה.
אילו נושאים נידונו בכנס?
במושבי הכנס נבחנו סוגיות דיפלומטיות, משפטיות ותקשורתיות שעלו על רקע ההכנות למשפט ובמהלכו בשנים 1962-1960. כמו כן דנו המרצים בתרומה של משפט אייכמן למשפט הבין-לאומי ולהיסטוריוגרפיה של השואה, ובהשפעה שהייתה לו על תודעת השואה במדינות שונות. בחנו את יחסה של גרמניה המערבית למשפט, ואת השפעת המשפט על ראשיתה של תודעת השואה בגרמניה ועל יחסם של הגרמנים לעבר. עוד דנו בהתגברותה של האנטישמיות בארגנטינה על רקע המשפט, ובהשפעה הרבה שהייתה למשפט על תודעת השואה בהולנד.
שלוש הרצאות התמקדו ביחס המורכב של מדינות מזרח אירופה למשפט. המרצים הצביעו על ההסתייגויות שהיו במדינות כמו פולין והונגריה משיתוף פעולה עם התביעה הישראלית, וזאת בניגוד ליוגוסלביה שהעבירה מסמכים רבים לישראל. יחסה של ברית המועצות למשפט החל בתמיכה בקיומו, אך בהמשך היא הביעה הסתייגות בשל יחסי ישראל וגרמניה המערבית. כמו כן נבחן יחסה הבעייתי של ברית המועצות לשאלת ייחודיותה של השואה ולשאלת השתתפות חלקים מאוכלוסיית הרפובליקות ברצח היהודים. שלוש הרצאות עסקו בניסיונות התקשורתיים ובהמשך הקולנועיים הרבים לעסוק במשפט. המרצים הצביעו על העניין התקשורתי הרב שעורר המשפט בעת התרחשותו ושנים אחר כך בקרב במאי קולנוע שניסו להתמודד עם הדרמה בדרכים שונות שהושפעו מנקודת מבטם על המשפט. הרצאה אחרת בחנה את מקומה של סוגיית המגדר במשפט לאור התפתחות המחקר בתחום זה בשנים האחרונות.
בישיבת הנעילה של הכנס השתתפו ארבעה חוקרים שדנו בנקודות ההשקה בין היסטוריה למשפט. הם בחנו את היבטיו הייחודיים של המשפט ואת השפעתו על המשפט הבין-לאומי העוסק ברצח עם ובפשעי מלחמה. כמו כן נידונה השפעתם של אישים שונים, שמקומם לא הובלט עד כה במחקר, על ניהול המשפט, כגון אשת העדות רחל אוירבך והיועץ לתובע יעקב רובינסון.
איך היית מסכם את הכנס ומהן השאיפות לעתיד בנושא הזה?
ההרצאות הבליטו סוגיות שלא זכו עד כה לדיון נרחב במחקר, כגון מקומו של משפט אייכמן במזרח אירופה והשפעתו על תודעת השואה במערב אירופה. אני מקווה שהנושאים האלה יעמדו במוקד מחקרים שייעשו ויפורסמו גם בשנים הבאות.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 95.
