ביד ושם הבינו לפני שנים רבות את הצורך בחינוך בנושא השואה ככלי למאבק באנטישמיות. מכיוון שכך, יד ושם פועל לא רק להבטיח שזיכרון השואה ומשמעותה ימשיכו להיות רלוונטיים, אלא גם משתמש בידע המקיף שלו ובכלים החינוכיים שפיתח כדי להילחם בצורות בנות זמננו של אנטישמיות.
בחודשים האחרונים היה העולם עֵד להתקפות אנטישמיות אלימות בארצות שונות, בהן צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה וארצות הברית; ואם לא די בכך, סקרים שנערכו באחרונה באירופה ובצפון אמריקה מצאו שדימויים אנטישמיים ישנים עדיין רווחים בהן.
הפצה מהירה של דברי שטנה
ד"ר רוברט רוזט, היסטוריון בכיר במכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם, מסביר כי אף על פי שתבוסתה של גרמניה הנאצית לא הביאה להיעלמות האנטישמיות, "לאחר מלחמת העולם השנייה נעשה פחות מקובל בחלקים רבים של החברה לבטא בגלוי דעות אנטישמיות". אבל בתחילת המאה ה-21 המצב החל להשתנות,
"מאז אנו רואים יותר ביטויים גלויים של אנטישמיות ותקריות אנטישמיות, בהן גם אלימות. בשנתיים האחרונות אנטישמיות אלימה הגיעה אפילו לארצות הברית, שנחשבת לאחת הדמוקרטיות הסובלניות בעולם". לכך נוספה המהפכה הדיגיטלית, המאפשרת למסרים להתפשט במהירות. "ככל שהאינטרנט, ובעקבותיו הרשתות החברתיות, נעשו מקובלים יותר, הם משמשים כלים להפצת עמדות אנטישמיות להמונים", אומר ד"ר רוזט. "אנשים יכולים להשתמש בכלים האלה כדי להפיץ דברי שטנה במהירות ולקהל עצום, ועד עכשיו יש מעט מדי פיקוח, אם בכלל, על הפצת החומר הזה".
גישת "ארגז כלים"
במהלך עיסוקו באנטישמיות התחוור ליד ושם – ולרבים מעמיתיו בעולם – שהמאבק בשנאת היהודים דורש "גישת ארגז כלים" ושיש להתמודד עם הבעיה מכמה זוויות: חקיקה ומנגנוני אכיפה, החלת רגולציה על אתרי אינטרנט ורשתות החברתיות, בניית גשרים בין קבוצות דתיות, וכמובן חינוך. "אנו רואים בחינוך את הכלי ארוך הטווח ואולי המעמיק ביותר במלחמתנו באנטישמיות בת זמננו," מציין ד"ר רוזט, "ואנו מאמינים שבתחום הזה נוכל להיות יעילים ביותר".
בשנים האחרונות פיתח יד ושם קורסים, סדנאות ותוכן מקוון שיכולים לסייע למורים, מעצבי דעת קהל, כלי תקשורת, חוקרים, קבוצות דתיות ואפילו פוליטיקאים ודיפלומטים להתמודד ביעילות עם האנטישמיות הגוברת בחברתם.
מלבד עשרות הסמינרים הבין-לאומיים שיד ושם מקיים בכל שנה, הוא ממשיך לייעץ לקובעי מדיניות בכל הקשור לפיתוח תוכניות לימוד בנושא השואה במדינותיהם. החינוך בימינו אינו מוגבל לכיתות הלימוד, אלא נעשה יותר ויותר באופן מקוון. אתרי האינטרנט של יד ושם, הפועלים בשמונה שפות, והנוכחות הפעילה של יד ושם ברשתות החברתיות, מהווים כלים חשובים עבור מורים בישראל ובעולם.
קורס מקוון פתוח לקהל הרחב בנושא אנטישמיות
אחד הכלים שפיתח יד ושם בשנים האחרונות הוא MOOC – קורס מקוון פתוח לקהל הרחב המתמודד עם האנטישמיות ההיסטורית והעכשווית. הקורס, שכותרתו "אנטישמיות: מראשיתה ועד ימינו", כולל שישה פרקים שבהם 50 חוקרים מכל העולם מסבירים את ההיסטוריה של האנטישמיות ואת הצורות החדשות של השנאה העתיקה ביותר, תוך הדגשת הביטויים הרווחים שאפשר לזהות באמצעותם אנטישמיות. עד כה נרשמו כ-15,000 בני אדם לקורס המוצע בפלטפורמות המקוונות החינוכיות FutureLearn הבריטית ו-Coursera האמריקאית. לכל מדינה יש ההיסטוריה הייחודית שלה, וכתוצאה מכך הצרכים והרגישויות המיוחדים לה. יחד עם מחנכים ומנהיגי קהילה מקומיים, מילאו אגודות יד ושם ברחבי העולם תפקיד מכריע בזיהוי הצרכים האלה ובהעברתם לבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה, שם עוסקים בפיתוח קורסים ותוכניות רלוונטיות, שמטרתם זיהוי ביטויים של אנטישמיות והתמודדות יעילה עם שנאת היהודים.
"בשנים האחרונות מורים פונים ליד ושם בגלל היותו מומחה להתגלמות המובהקת ביותר של האנטישמיות בהיסטוריה המודרנית - השואה", אומרת שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה וראש קתדרת פרד הילמן לזכרו של יאנוש קורצ'אק.
"אף על פי שהנסיבות היום בוודאי אינן זהות לאלה שהיו באירופה שלפני המלחמה, עדיין קיימת אותה 'שפת שנאה' המייחסת תכונות שטניות לבני העם היהודי ומעודדת את אפלייתם ולעתים את הפיכתם לקורבנות. מה שמתרחש היום הוא המשך של אותם מוטיבים אנטישמיים שבהם השתמשו במהלך ההיסטוריה האנושית, ומוטל עלינו לאפשר למחנכים ולאנשי מקצוע אחרים להכיר את התופעה הזאת ולשים לה קץ".
סדנאות למחנכים
לצורך השגת מטרה זו פיתח יד ושם באחרונה סדנה למחנכים על אנטישמיות בת זמננו. הסדנה היא חלק מהסמינרים המוצעים למורים ברחבי העולם והיא מאפשרת למחנכים לזהות בקלות סטריאוטיפים מסוכנים ו"שפת שנאה" ולהשתמש בהם כזרזים לדיון. ד"ר נועה מקייטון, סגנית מנהלת מחלקת אירופה בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ומי שסייעה בפיתוח הסדנה, מציינת שכדי להגביר את הרלוונטיות של הנושא היא משתמשת בדוגמאות האופייניות למיקום הגיאוגרפי של המחנכים הספציפיים. "כאשר מורים נתקלים במה שנראה להם כאנטישמיות, הם מרגישים אבודים וחסרי אונים", מסבירה ד"ר מקייטון, "אך אין זה צריך להיות כך. יד ושם מציע כלים וטכניקות מיוחדים כדי לסייע למורים להגדיר אנטישמיות ולהתמודד איתה. באמצעות גישה זו של 'ארגז כלים' יש לנו קריטריונים ברורים למה נחשב לאנטישמיות. אנו עוזרים למורים לזהות את סוג השפה המנצלת דימויים אנטישמיים מסורתיים שפותחו והיו בשימוש במשך אלפי שנים – ולקבוע בוודאות שהאמירות האלה אכן אנטישמיות".
ההשפעה החינוכית של יד ושם אינה מוגבלת לפעילויות בבית הספר בירושלים. בשנת 2005 הרחיב הארגון את פעילותו בתחום החינוך באמריקה הצפונית עם יצירת התוכניתEchoes and Reflections (יחד עם שני ארגונים שותפים; הליגה נגד השמצה – ADL – וקרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה). מטרת תוכנית דגל זו היא העצמת מחנכים בחטיבות ביניים ובתיכונים בארצות הברית, תוך מתן סיוע באמצעות חומרים דינמיים והתפתחות מקצועית ללימוד השואה באופן יעיל ואפקטיבי.
תוכנית Echoes and Reflections כוללת תוכן ותובנות על האנטישמיות ההיסטורית והמודרנית. "למורים בארצות הברית חשוב מאוד כיום שתהיה להם אסטרטגיה", אומרת מנהלת התוכנית שריל אוחיון.
"כיצד תגיב כאשר תמצא צלב קרס מרוח על קיר במרכז קהילתי או בבית ספר? מה קורה כאשר מצבות מנותצות בקהילה שלך? Echoes and Reflections מסייעת למורים לזהות פעולות אנטישמיות ולשקול צעדים מעשיים במקרה של תקריות כאלה".
בנוסף, התוכנית מספקת למורים שיטות ודרכים להנעת בני נוער ולעידודם שלא לעמוד מנגד נוכח אנטישמיות. "התוכניות החינוכיות שלנו שמות דגש רב על אחריות", מסכמת אוחיון. "אנחנו רוצים להעניק השראה לתלמידים ולתמוך בהם מול גזענות ושנאת זרים. אנו מלמדים ומעודדים תלמידים לבחור בעמידה מול האנטישמיות ובהתבטאות נגדה".
גרסה של המאמר הופיעה לראשונה בעיתון ״ג'רוזלם פוסט״.
הקורס המקוון והסדנאות למורים בנושא האנטישמיות פותחו בסיוע תרומה נדיבה של קרן פיליג'נס (ז'נבה) ומשרד התפוצות.
תוכנית Echoes and Reflections מתקיימת הודות לתרומתם הנדיבה של יוסי ודנה הולנדר ושל קרן שניידר.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 91.
