אברהם ואן אוסטן יצר את הוויטראז'ים עבור בית הכנסת שלו באסן בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20. החלונות הושלמו והותקנו ב-1932 כפי שמעידה ההקדשה החרוטה עליהם. לאחר פטירתו של ואן אוסטן ב-1937 נותרו באסן אשתו היינטיה ושלושת ילדיהם, גונדה, ליאו ויוהאנה.
ב-1940 כבשו הגרמנים את הולנד. עד מהרה הם החלו ברדיפת יהודי המדינה ובקיץ 1942 החלו הגירושים למחנות המוות. ליאו ואן אוסטן גורש לאושוויץ, שם נרצח. באוקטובר 1942 גורשו יהודי אסן - ובהם היינטיה ובנותיה, גונדה ויוהאנה - למחנה המעבר וסטרבורק.
בווסטרבורק פגשה גונדה את אשר גרליך, חלוץ ציוני, והם נישאו. ב-1944 גורשו גונדה ואשר למחנה הריכוז ברגן-בלזן, ואילו היינטיה ויוהאנה שולחו לאושוויץ, שם נרצחו אף הן. על אף התנאים המחרידים בברגן-בלזן הצליחו גונדה ואשר לשרוד. באפריל 1945, בסמוך לסיום המלחמה, שלחו הגרמנים קבוצת אסירים גדולה ובתוכה הזוג הצעיר ברכבת ליעד בלתי נודע. כוחות סובייטיים עיכבו את "הרכבת האבודה" הזו בטרוביץ, גרמניה, ושחררו את האסירים.
גונדה, הניצולה היחידה ממשפחת ואן אוסטן, הסבה את שמה לתמר, וב-1946 היגרה עם אשר לארץ ישראל.
בני הזוג, בשם משפחתם החדש בן גרא, הצטרפו לקבוצת צעירים חלוצים יוצאי הפלמ"ח שהקימו את קיבוץ בית קשת בגליל התחתון. לזוג נולדו שבעה ילדים.
רוב יהודי אסן לא שרדו בשואה. כמה מהם חזרו לעיר, אך לא הצליחו להקים מחדש קהילה יהודית בה. בית הכנסת לא נפתח מחדש, וכעבור זמן נמכר לקהילה פרוטסטנטית והיה לכנסייה.
ב-1974 נודע לתמר שמבנה בית הכנסת עומד לעבור שיפוץ ושינויים. היא החליטה להציל את הוויטראז'ים שיצר אביה ולהביאם לישראל. במבצע לוגיסטי מורכב פורקו כמה מהחלונות הדקורטיביים ונשלחו לישראל, שם הותקנו בחדר האוכל של קיבוץ בית קשת. בחלוף השנים, ועם השינויים שחלו בקיבוץ, חדל חדר האוכל לתפקד. לאחר פטירתה של תמר בן גרא ב-2015 פנו בני משפחתה אל כמה מוסדות בארץ כדי לבחון את האפשרות להציג את הוויטראז'ים לקהל הרחב. יד ושם נענה לאתגר המורכב, וכך החל מבצע הסרת הוויטראז'ים מהמבנה בקיבוץ והעברתם לאוסף החפצים של יד ושם, שם הם עברו טיפול ממושך ומקצועי שכלל שימור וקיבוע על מנת להבטיח את עמידותם ושלמותם.
בשנת 2018 הוצגו הוויטראז'ים המרשימים בתערוכה "אומרים ישנה ארץ: כיסופים לארץ ישראל בתקופת השואה", שנפתחה לרגל 70 שנה להקמת מדינת ישראל. לאחר נעילת התערוכה התקבלה ההחלטה להציג את המוצגים המיוחדים בבית הכנסת ביד ושם. ביולי 2021 נתלו הוויטראז'ים לצד ארון הקודש בבית הכנסת ביד ושם, ומעגל מרגש נסגר: יצירות האמנות שנוצרו מלכתחילה כדי לעטר בית כנסת בעיר אסן בהולנד חזרו לעטר בית כנסת על הר הזיכרון בירושלים. "הנישות שמשני צידי ארון הקודש בבית הכנסת כמו תוכננו להציג את החלונות הצבעוניים בלי שאיש ידע שהוויטראז'ים יתקבעו שם מספר שנים אחר כך", אמרה מנהלת אגף המוזיאונים והמערך למבקר ויוויאן אוריה.
"עם הצבתם בבית הכנסת, הוויטראז'ים משמשים עדות לקורותיהם של בני משפחת ואן אוסטן בתקופת השואה ועדות לגורלה של קהילת יהודי הולנד ששגשגה עד השואה".
קטלוג חדש של תערוכות בית הכנסת
הודות לתמיכתם הנדיבה של ברי ומרילין רובינשטיין הפיק יד ושם קטלוג של פריטי היודאיקה המוצגים בבית הכנסת בהר הזיכרון. הקטלוג מציג מידע עשיר על ארונות קודש )או החזית הקדמית שלהם(, פרוכות, ספרי תורה וחפצי יודאיקה אחרים. בין השאר הוא מציג מידע מרתק, שאינו מסופר בתצוגות בבית הכנסת, על איסוף הפריטים ועל הבעלים שאינם עוד. הקטלוג מספק מידע גם על הקהילות היהודיות המיוצגות בבית הכנסת, לזכר כל הקהילות היהודיות שנכחדו בשואה. ברי ומרילין רובינשטיין, אשר תמכו בבניית בית הכנסת ביד ושם, סייעו בנדיבות גם ברכישת מערכת מיוחדת המאפשרת טיפול יעיל יותר בפריטים יקרי הערך המצויים בתצוגות. בחודשים האחרונים, הודות למערכת חדשה זו, יכלו עובדי אגף המוזיאונים והמערך למבקר לנקות ביסודיות את תיבות התצוגה ולהעביר בבטחה את פריטי היודאיקה לטיפול במעבדת השימור.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 96.
