מנהלת המכון הבין-לאומי לחקר השואה ד"ר יעל נידם-אורביטו סיפרה את סיפורם של איתאי והילדים במסגרת יום עיון מיוחד שנערך לאחרונה ביד ושם ועסק בנושא יהודים מצילי יהודים בתקופת השואה. למרות התנאים הקשים ששררו בתקופת השואה, הציעו יהודים רבים כמו איתאי עזרה (מזון, מקלט, הדרכה, תמיכה) לאחיהם היהודים. לעתים קרובות היו מקבלי העזרה בני משפחתם או בני קהילתם של המסייעים, אם כי לעתים הם היו זרים גמורים, שהמקרה הפגיש אותם עם מציליהם.
העיסוק ביהודים מצילי יהודים אינו חדש ליד ושם. במסגרת פעילות המחקר, החינוך וההנצחה הענפה שלו, עוסק יד ושם במשך כמה עשורים בתופעת הצלת יהודים בידי יהודים בהקשר הרחב יותר של סולידריות יהודית ועזרה הדדית. ב-11 בדצמבר 2017 עמד הנושא במוקד יום עיון בהשתתפות היסטוריונים, ניצולי שואה ואחרים. יום העיון נערך בנוכחות מאות מתעניינים שמילאו את אולם ההרצאות על שם אדמונד י' ספרא בהנחייתה של מנהלת אגף הנצחה וקשרי קהילה עינבל קויתי בן-דב.
בדברי הפתיחה תיאר יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו את הנושא "המרתק והמשמעותי" הזה, וציין כי אף שהאירועים שבהם יהודים הצילו יהודים בתקופת השואה היו מגוונים והתרחשו בנסיבות שונות, הם בעלי מאפיינים משותפים אחדים. חברת הכנסת מרב מיכאלי סיפרה איך סייע סבה, ישראל קסטנר, להציל כ-1,600 יהודים הונגרים במהלך משא ומתן עם גרמניה הנאצית. מיכאלי בירכה את יושב ראש אבנר שלו ואת יד ושם על קיום יום העיון, ואמרה ש"צריך לעשות הרבה יותר" כדי להעלות את הנושא למודעות הציבור. שורד השואה חיים רוט, יושב ראש הוועד למען הכרת יהודים מצילי יהודים בשואה, הדגיש את הצורך בהעלאת המודעות לנושא בישראל ובעולם, בעידוד חקר הנושא ובהרחבת הפעילויות החינוכיות בו.
בהרצאתה דנה ד"ר נידם-אורביטו במשתנים שונים שמילאו תפקיד בניסיונות ההצלה - המיקום הגיאוגרפי של ניסיון ההצלה, המועד שבו נעשה הניסיון, מניעיהם של המצילים (דתיים, אידיאולוגיים, מרי והתנגדות) - ועל ההבדלים בין מאמצי הצלה של יחידים ושל קבוצות (מאמצים שלעתים היו מעורבים בהם לא-יהודים). היא הדגישה את הדילמות שעמדו לעתים קרובות בפני המצילים, כגון השארת בני משפחה מאחור, סיכון יהודים כדי להציל אחרים ואף שיתוף פעולה עם האויב כדי להציל יהודים.
ד"ר דוד זילברקלנג, היסטוריון בכיר במכון הבין- לאומי לחקר השואה והעורך הראשי של יד ושם – קובץ מחקרים, תיאר כמה מהקשיים האלה כאשר דיבר על הצלת יהודים בפולין. מידת הידע של היהודים על כוונותיהם האמיתיות של הגרמנים, כמו גם מידת ידיעתם על הענישה הקולקטיבית, השפיעו לעתים קרובות על החלטותיהם בנוגע להצלת יהודים אחרים. ד"ר זילברקלנג גם הביא עדויות שוברות לב של מי שאולצו לבחור מי יינצל מבין בני משפחותיהם ומי יושאר למות. במקרה אחד קבוצת ילדים הצילה מבוגרים שטיפלו בהם - אך הילדים עצמם נרצחו. הוא הדגיש שהיהודים היו בני אדם במצב בלתי אפשרי, ולכן אין סיפור שהוא ללא דופי:
"לעתים קרובות אנו מכנים אנשים אלה 'גיבורים', אבל לא תמיד הם היו מלאכים".
ההיסטוריונית ד"ר ז'אנין פרנק סיפרה על פעילות ההצלה המוצלחת בחלקה הגדול שנעשתה בבלגיה בידי הארגון להגנת היהודים (Comité de Défense des Juifs – CDJ) וחברי מפלגת פועלי ציון שמאל. בזכות מאמציו להפיץ מידע על אפשרויות הצלה ברחבי בלגיה, ובזכות טיפולו בילדים ומבוגרים יהודים במסתור, הציל CDJ את חייהם של כ-5,000 יהודים מבוגרים וכ-3,000 ילדים יהודים בתקופת השואה. ניצול השואה דוד גור העיד עדות מרתקת בגוף ראשון על מאמצי הצלה בתקופת השואה. גור, שהיה חבר השומר הצעיר בתקופת המלחמה בהונגריה, סייע לזייף מסמכים, וכך אפשר לאלפי יהודים הונגרים להינצל מהגירוש למחנות המוות. מחתרת תנועות הנוער היהודיות הציוניות ייסדה כחמישים בתי ילדים בבודפשט תחת חסות הצלב האדום הבין-לאומי וסיפקה את צרכיהם, ובכך הצילה אלפי יהודים נוספים.
יום העיון הסתיים בהקרנה קטעים מוילפריד ישראל: המציל מברלין - סרט שאִפשר למשתתפי הכנס להתוודע לסיפורו המיוחד של ישראל: איש עסקים יהודי שסייע להצלחתו של מבצע ה"קינדרטרנספורט". סיכמה ד"ר נידם-אורביטו:
"במציאות שתבעה מכל יהודי להתרכז במאמצי ההצלה של עצמו ושל משפחתו הקרובה, אנחנו מוצאים יהודים שהחליטו לסכן את חייהם כדי להציל אחרים. למרות הבחירות הנוראיות והדילמות המוסריות שעמדו בפני מצילים יהודים בתקופת השואה, דבר אחד ברור: הם פסעו בנתיב הקשה, בזמן שאחרים לא יכלו. בין השאר אנו נתקלים בסיפורים של אומץ קיצוני ושל אנשים צנועים שלא הבינו שהם גיבורים. יש בהחלט מקום לקיים עוד מחקרים בנושא החשוב הזה".
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 85.