אברמוביץ', יליד 1913, לחם בנאצים ביערות נובוגרודק (היום בבלרוס) יותר משנתיים. כך תיאר אותו טוביה ביילסקי לאחר המלחמה:
"הפרטיזן יעקב אברמוביץ' היה חייל מסור ונאמן, ביצע פעולות מסוכנות מאוד [...] מילא את פעולותיו באהבה ולא היסס לסכן את נפשו".
עוד בהיותו בגטו נובוגרודק שמע אברמוביץ' על האחים ביילסקי המסתתרים ביער ומבצעים פעולות נגד הצבא הגרמני וביקש להצטרף אל שורות הפרטיזנים. בעידודה של אמו ניסה לברוח מהגטו ולחבור אל האחים ביילסקי, אך משלא הצליח גיבש תכנית חלופית.
על פי השמועות שהסתובבו בגטו, הפרטיזנים נהגו להגיע למחנה דבורץ' שמחוץ לעיירה כדי להתרחץ, ולכן חיפש אברמוביץ' דרך להגיע אל מחנה העבודה עם אחיו הצעיר גבריאל וקיווה ששם יוכלו לחבור אל קבוצת הלוחמים. בסיועו של מכר הצליחו האחים אברמוביץ' לחמוק מהגטו ולהיכנס לתוך המחנה והצטרפו לקבוצת חוטבי עצים. שבועיים לאחר בריחתם חוסל הגטו וכל תושביו נרצחו.
במחנה דבורץ' פגש אברמוביץ' פרטיזנים מהמחנה של טוביה ביילסקי, אולם הם אמרו לו שעל פי הוראותיו של ביילסקי, לא ניתן להצטרף לשורות הלוחמים ללא נשק. בעזרת מכר במחנה העבודה הצליח אברמוביץ' להשיג רובה מקולקל, והוא ברח מהמחנה וקיווה שהאחים ביילסקי יקבלו אותו לשורותיהם בכל זאת. אחיו גבריאל נותר במחנה העבודה. זמן קצר לאחר מכן רצחו הגרמנים את אסירי מחנה העבודה, ובהם גבריאל.
אברמוביץ' שוטט ביערות ובתום חיפושים ממושכים באזור הצליח לאתר את מחנה המשפחות של טוביה ביילסקי ולהצטרף אל הקבוצה. "בבוקר פתחתי את העיניים", סיפר לאחר המלחמה, "ואני נמצא בין יהודים! בין פרטיזנים! אני כבר מצפצף על הגרמנים! אני כבר לא מפחד. טוביה אמר: 'יעקב, צחצח את הרובה שלך, את הסוס, ותכין את עצמך, מחר בשש בבוקר אתה צריך להתייצב במגרש, ואתה יוצא לפעולה'". הפעולה שיצא אליה הייתה פיצוץ פסי רכבת, דוגמת הפעולה המופיעה בסרט הקולנוע ההוליוודי התנגדות.
יותר משנתיים חי יעקב אברמוביץ' ביערות ולחם בשורות הפרטיזנים. הוא שימש מפקד יחידת הפרשים ולאחר מכן עבר ליחידת חבלנים ונפצע כמה פעמים במהלך המלחמה.
במחנה המשפחות פגש את יוכבד סלוצקי שהכיר לפני המלחמה בנובוגרודק כאשר למד תורה אצל סבה הרב. הגרמנים רצחו את בנה ואת בעלה של סלוצקי, והיא הצליחה להימלט ליער ולהגיע אל מחנה ביילסקי. בתום המלחמה נישאו השניים ועלו לארץ ישראל. לזוג נולדו שתי בנות. בשנת 2009 נפטר יעקב אברמוביץ' בשיבה טובה, בגיל 97.
חפציו של הפרטיזן אברמוביץ' והתצלומים שנמסרו לאוספי יד ושם מספקים מידע ועדות מוחשית על פעילותו הייחודית של מחנה המשפחות של טוביה ביילסקי, מחנה פרטיזנים שזכה לחשיפה בין-לאומית בעקבות הסרט התנגדות. במגפיו של אברמוביץ' ניכרים סימני התיקון שנעשו במחנה שביער – תפרים גסים ומסמרי עץ שנועדו לחזק את העקבים ומעידים על החיים ביער.
לאחר המלחמה בנה יעקב אברמוביץ' דגמים של סוסים נושאי עגלות עצים וקש המדגימים כיצד חיו בעיירה וביער בקרב הפרטיזנים. דגמים אלו נתרמו אף הם לאוסף החפצים של יד ושם.
נכדתו של יעקב אברמוביץ', עידית אורני, תיאמה את העברת החפצים ליד ושם.
"אנחנו, בני המשפחה, היינו רוצים להגשים את צוואתו של סבא להביא את הפריטים ליד ושם כדי שהם יישמרו ויוצגו לדורות הבאים".
מאז 1983 תמך התורם ליד ושם דוד ברג ז"ל בפיתוח יד ושם בהר הזיכרון. מאז פטירתו קרן דוד ברג תומכת בדיגיטיזציה של תצלומים ובשחזור של יצירות אמנות וחפצים מתקופת השואה השמורים באוספים הנרחבים של יד ושם. בשנים האחרונות קרן דוד ברג תומכת בשימור של פריטים אלו, כמו החפצים המצוינים בסיפור למעלה.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 82.
