לפני המבצע בוצעו מעצרים נרחבים של יהודים בצפון צרפת. העצורים הועברו למחנה המעבר מכלן בבלגיה, ומכאן שולחו למחנות הריכוז וההשמדה. בין העצורים היו בני משפחת סטולצפט, שהובאו בערב ראש השנה 11 בספטמבר לתחנת הרכבת פיבס-ליל. ארבעת בני המשפחה – האב בריק ורעייתו הלן, שעסקו שניהם במכירה בשווקים והתגוררו בעיר ליל, וילדיהם ז'אן בן השנה ועשרה חודשים ואוסקר בן החצי שנה - הועמסו כולם על רכבת אשר עמדה לצאת צפונה אל מחנה מכלן.
מרסל הופמן הצליח להטעות את השומרים בהציגו את תעודת הזהות שלו, שנשאה שם בעל צליל גרמני מובהק.
בעזרת חבריו הוא הבריח מהרכבת את שני ילדי משפחת סטולצפט, ולאחר מכן את האם ויהודי נוסף בשם מר קיניגסמן, ובשלב הראשון הסתיר את בני המשפחה בבית משפחת הופמן. לפי המידע הקיים, גם אבי המשפחה, בריק סטולצפט, שרד.
כשבית משפחת הופמן הופצץ, נפגע התינוק אוסקר. הופמן הביא אותו לבית חולים מקומי, שם עבר אוסקר כמה ניתוחים. בביקור שערך עם אם הילד במקום, התברר שאחת האחיות עומדת להתקשר לגסטפו ולהודיע על התינוק היהודי. בתושייתו הבריח הופמן את התינוק ואת אמו למקום מסתור, וכך הציל אותם בשנית. בהמשך הוסתרו האם ובנה אצל ידידים ליד תחנת הרכבת בטורקאון, ליד הגבול עם בלגיה, שם קיבל התינוק את השם הבדוי ז'אק מורל. בפברואר 1944 עברו בני המשפחה למקום מסתור בליל, ושהו בו עד השחרור בספטמבר 1944. ב-1946 נסע מרסל הופמן לגרמניה, והחזיר לליל את בת המשפחה סוניה ברט ואת בתה, אשר שרדו במחנות ההשמדה. קשרי הידידות בין המשפחות נמשכו גם לאחר המלחמה.
"בהיותי קשוב לפטריוטיות ולהומניטריות שבי, התגנבתי לתוך הקבוצה ובלי להתחשב בסכנה השתמשתי בתכסיסים ערמומיים כדי להציל כ-40 ילדים ומבוגרים מהשילוח", אמר מרסל הופמן בעדותו, שנשמרת ביד ושם. "האנשים האלה נאספו בידי אנשים צדיקים [מהמחתרת], שהסתירו אותם כל תקופת הכיבוש הגרמני".
לאחרונה, קרוב ל-80 שנה לאחר האירועים האלה, הכיר יד ושם במרסל הופמן חסיד אומות העולם. "הסיפור הזה מציג מקרה הצלה ייחודי שבו עובד חברת רכבות, אשר הייתה מעורבת באופן פעיל בהעברת יהודים ממקום מגוריהם למחנות ההשמדה, בחר שלא לשתף פעולה ואף פעל להצלתם", אומר ד"ר יואל זיסנויין, מנהל מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם. "מרסל הופמן הציג אומץ ואכפתיות נדירה, ולכן הוא ראוי לשבח ולהכרה מהעם היהודי".
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 97.
