מנהל הספריות ביד ושם ד”ר רוברט רוזט, מחבר הספר Conscripted Slaves: Hungarian Jewish Forced Laborers on the Eastern Front during the Second World War (יד ושם, 2014), הסביר בהרצאת הפתיחה שרדיפת יהודים בידי אנשים שהכירו אותם לא התחילה במעשי הרצח עצמם, אלא הייתה חלק מתהליך מתפתח של רדיפות. למשל, ילדים סבלו מחבריהם לשעבר לספסל הלימודים וממוריהם. בצרפת הכבושה, לפני תחילת רצח ההמונים, גינו אנשי עסקים צרפתים את יריביהם היהודים כדי להבטיח שעסקיהם ייסגרו או יועברו לידיים "אריות". בהונגריה, לפני גל השילוחים למחנות ההשמדה ב-1944, נהרגו עשרות אלפי עובדי כפייה יהודים בחזית המזרח במידה רבה בגלל המדיניות של הונגריה ובגלל היחס הברוטלי של החיילים ההונגרים ששירתו איתם והיו ממונים עליהם. ד"ר רוזט טען, שהמונח "אינטימי" מתאים לתיאור סוג רדיפה זה: אינטימי במובן של היכרות או קשר אישי קרוב, בניגוד למעשה קר, מתוכנן ומנוכר.
פרופ' ראל שטראוס מאוניברסיטת תל אביב הרצה על בית החולים הפסיכיאטרי הדמר, ששכן במערב גרמניה והיה אחד ממרכזי ההמתה של מה שכונתה "תוכנית המתות החסד T4". פרופ' שטראוס תיאר כיצד שיקף הדמר היבטים בולטים בשלב הראשון של רצח ההמונים בידי השלטון הנאצי, לפני "הפתרון הסופי", ועמד על המאפיינים היותר אינטימיים של אותו מעשה הרצח שבוצע במקום. בין השאר הוא הזכיר רופאים מרחבי גרמניה ששלחו את מטופליהם להדמר ביודעם היטב מה צפוי להם שם, ותיאר גם כיצד רופאי הדמר צפו ברגעי מותם של מטופליהם בתוך תאי גז שנבנו בין כותלי בית החולים.
ההיסטוריון הצרפתי טל ברוטמן בחן היבט כמעט לא ידוע של החודשים האחרונים של הכיבוש הגרמני בצרפת. הוא תיאר את המצוד הרצחני אחר יהודים בידי "משתפי פעולה קיצוניים". לעתים קרובות פעלו משתפי הפעולה האלה באזור מגוריהם, וצדו יהודים בני המקום שהכירו. באזור ליון לבדו נרצחו מאות יהודים בדרך הזאת.
פרופ' טרקל סטרדה מאוניברסיטת דרום דנמרק חקר את מחנה בוברויסק, אחד מ-40,000 המחנות ומתקני הכליאה שהקימו הנאצים. המחנה, שבו נכלאו יהודים מגטו ורשה ובין שומריו היו דֶנים שהתנדבו לס”ס, היה קטן למדי והיו בו כ-1,500 אסירים. בנסיבות כאלה, לעתים השומרים והאסירים הכירו זה את זה היטב. בגלל המשטר האכזרי במחנה שרדו רק 91 מהאסירים שנכלאו בו. תפקיד אנשי הס”ס הדנים במעשי הרצח במחנה היה גילוי חדש, בהינתן ההקשר המוכר יותר של זיהוי בני העם הדני עם הצלה, ולא רצח, של יהודים בזמן השואה.
הרצאות אחרות עסקו במצבי רצח פנים-אל-פנים בליטא, בהולנד, באוקראינה ובאיטליה, והבליטו את העובדה שרדיפות אינטימיות ורציחות פנים-אל-פנים התרחשו לא רק בפולין, אלא היו תופעה שאפיינה את כל תקופת השואה ואת כל השטחים שבהם היא התרחשה.
הסדנה התקיימה בתמיכתה הנדיבה של קרן גוטוירט.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 87.
