ואולם מאוד לא שכיח שהבקשה תגיע מלא-יהודי, ועוד יותר נדיר שהפונה הוא צאצא של אדם שהציל יהודים בזמן השואה, או, להבדיל, סייע לרצח שלהם. שתי בקשות כאלה התקבלו ביד ושם בחודשים האחרונים. כל אחת הגיעה מתוך קשר אישי ייחודי - אך הפוך לחלוטין: פונה אחת היא נכדה של חסידת אומות העולם, ואילו הפונה השנייה היא נכדה של פושע נאצי. יותר מ-70 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, שתיהן החליטו לנקוט פעולה חיובית: להבטיח ששמות הקורבנות הידועים להן לא יישכחו.
משפחת וודיה (יוזפה, וייסלאב יז'י וזדז'יסלאב לֵך) הייתה משפחה יהודית בעלת קרקעות שחיה באחוזה ביאנקובו במחוז קאליש בפולין. באוקטובר 1939 הפקיעו הגרמנים את אחוזתם והם גורשו לגטו ורשה. מאוקטובר 1939 ועד ינואר 1945 הייתה האחוזה בבעלותו של נאצי בשם פאול בורברג. כ-80 שנה לאחר שבני משפחת וודיה גורשו מביתם ונרצחו, הגישה נכדתו של בורברג, מכטילד וגנהוף מפרנקפורט, בקשה ליד ושם למלא דפי עד כדי להנציח את הקורבנות היהודים שאחוזתם נלקחה מהם בידי סבה.
תוך חקירת ההיסטוריה המשפחתית גילתה וגנהוף את התפקיד שמילא סבה במהלך מלחמת העולם השנייה. בעזרת מועצת מחוז קאליש והארכיונים שלה היא גילתה את שמותיהם של הבעלים היהודים של האחוזה והבינה שהם גורשו לגטו ורשה. שניים מתוך השלושה נשלחו אל מותם במחנות ריכוז. דודתה של וגנהוף, רות בורברג, אישרה שבהיותה ילדה היא בילתה באחוזת המשפחה היהודית, וסיפרה ששם המקום הוסב ל"אוכסנברג". רות גם אישרה שהבעלים הקודמים הועברו לגטו ורשה.
כשהיא מצוידת במידע הזה ובמסמכים המאמתים אותו פנתה וגנהוף ליד ושם למילוי דפי עד לכל אחד מבני משפחת וודיה, וציינה בכל דף שהיא – המגישה – היא הנכדה של מבצע הפשע. "לא הייתה באפשרותה של מכטילד לתקן את העבר, אך היא הייתה מוכנה להתמודד עם העובדות המכאיבות, להודות בתפקיד שמילא הסבא שלה בגורלה של משפחת וודיה ולנקוט פעולה חיובית לזכר הקורבנות", אמר מנהל היכל השמות ד"ר אלכסנדר אברהם. "בזכותה השמות והסיפור שלהם יונצחו לדורות".
הבקשה יוצאת הדופן השנייה שהתקבלה ביד ושם הגיעה מאירה (אירנה) קורפן, נכדתה של חסידת אומות העולם קטרינה סיקורסקה, שנרצחה בידי הנאצים לאחר שנמצאה אשמה בהסתרת יהודים.
"לאחרונה גלשתי ביוטיוב והתברר לי שאתם אוספים שמות של אנשים שנרצחו בשואה".
כך כתבה קורפן בדואר אלקטרוני לצוות פרויקט איסוף השמות. "שיתפתי את אבי בן התשעים במידע, והוא נזכר בשמות של יהודים שחיו פעם בעיירה שלו, פודהייצה בפולין [כיום אוקראינה]. הכנתי את הרשימה והייתי רוצה לשתף אתכם במידע החשוב הזה".
הרשימה שהכינה קורפן כוללת שמות של 34 קורבנות שואה. קורפן הסכימה שאביה רומן יירשם כמגיש דפי העד לזכרם. כמה מהשמות לא הוגשו לפני כן ליד ושם, ואילו דפי העד האחרים הוסיפו פרטי מידע חשובים למי שכבר הונצחו במאגר שמות קורבנות השואה. יחד עם דפי העד שלחה קורפן גם תמונה של סבתה קטרינה, וביקשה מיד ושם לצרף אותה לפרופיל שלה במאגר חסידי אומות העולם. סיכם ד"ר אברהם:
"בהמשך למעשי החסד של הסבתא, ממשיכים אירה ואביה רומן לעשות טוב בעולם הזה ולהנציח את קורבנות העיירה שלהם פודהייצה. השמות של הקורבנות האלה יכלו להישאר לא ידועים, ואבודים לעד. אנחנו פונים לכל אחד, מכל רקע ומוצא, ליצור קשר עם יד ושם אם ידועים לו שמות של קורבנות. הזהויות של יותר ממיליון גברים, נשים וילדים יישארו לא ידועות אם אנשים שהכירו אותם לא יתקשרו אלינו כדי להעיד שפעם הם חיו".
למידע נוסף על מילוי דפי עד או תרומת מקורות נוספים הכוללים שמות של קורבנות שואה, יש ליצור קשר כאן.
פרויקט איסוף שמות קורבנות השואה נתמך בנדיבות בידי דנה ויוסי הולנדר. מאמצי יד ושם לאיסוף השמות נתמכים גם בידי: הקרן לזכר השואה, צרפת; ועידת התביעות; הסדר הבנקים השווייציים; קרן ג’נסיס; קרן נאובר; הקרן הלאומית של רפובליקת אוסטריה לקורבנות הנציונל-סוציאליזם; קרן נדב; ידידי יד ושם בשווייץ; קרן זנקר; קרן מרור; ידידי יד ושם בהולנד; ידידי יד ושם באוסטריה; ותורם אנונימי משווייץ.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 89.
