שולר, יליד גרמניה שחי כבר כחצי יוֹבל בארצות הברית והוא אחד מצלמי הדיוקנאות הבולטים בעולם בימינו, מצלם באותו האופן: בין שמדובר באישים מפורסמים ובין שמדובר באנשים אנונימיים, הוא משתמש בתאורה דומה ובצילום תקריב קיצוני. התוצאה במקרה הזה היא דיוקנאות מרתקים, הלוכדים את פניהם של גברים ונשים יהודים ששרדו בזוועות השואה. כל תצלום מעביר יותר ממה שמילים יוכלו לבטא אי-פעם. כל תו מתווי הפנים המוצגים בפירוט רב מספק פיסת היסטוריה אישית וקולקטיבית.
עבור שולר הפרויקט הזה הוא כלי במאבק בשנאה ובאנטישמיות הגואה. "כמי שגדל בגרמניה, התחושה היא שדיברנו על השואה בכל השיעורים", הוא מסביר.
"גדלתי עם תחושה קשה של אשמה, שהובילה אותי להטיל ספק בזהותי. איך יכלו אנשים מארצי לבצע את הפשעים המזוויעים האלה? אני חושב שלאנשים יש אחריות לעתיד. אם כולם היו מתבוננים בהיסטוריה שלהם ומנסים ללמוד ממנה, ואז משתמשים בתובנות האלה כדי להיטיב עם עצמם ועם החברה, אני סבור שבסופו של דבר זה היה מקדם את כולנו כבני אנוש".
הדיוקנאות בתערוכה, שאצרו מנהלת אגף המוזיאונים ביד ושם ויויאן אוריה ואנקה דגנהארד מגרמניה, מלווים במסרים של הניצולים לדורות הבאים. רבים מהרעיונות של הניצולים הם של תכלית מחודשת עבור העם היהודי ועבור כל אומות העולם - מסרים של הגינות וכבוד אנושי. רבים מפצירים בדורות העתיד של העם היהודי להוקיר את מדינת ישראל ולשמור עליה; אחרים מעודדים אנשים צעירים להתנדב ולחפש את הטוב שבזולת כדי לשפר את העולם ולהעניק תכלית לחיים. מילותיהם מלאות תקווה ואמון באנושות.
טוענת יונה עמית:
"על בני האדם לזכור שאלוהים ברא את כולנו שווים. עלינו ליצור עולם המבוסס על כבוד, סובלנות ושוויון".
שרה לייכט מבטאת תחושה דומה:
"הדבר החשוב ביותר שנוכל לעשות הוא לאהוב. לאהוב יותר ולאהוב את כולם. להיות חומלים יותר, ענווים יותר, נדיבים יותר, ולהיות בני אדם טובים יותר. לאהוב את כל בני האדם ללא אבחנה".
"מורשת השואה שטיפחו הניצולים נמסרת לנו כעת בירושה, ותקוותם לעתיד טוב יותר היא כעת התקווה שלנו שעלינו להוקיר ולממש", אמר יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו לקראת פתיחת התערוכה.
"כאשר אנו צועדים קדימה במאה ה-21, אנו מתחייבים שנית לשמירה על זיכרון שואה מדויק ולבניית חברות דמוקרטיות, סובלניות ואנושיות יותר למען הדורות הבאים".
הפרויקט, יוזמת יושב ראש אגודת ידידי יד ושם בגרמניה קאי דיקמן, כולל גם ספר תצלומים שיצא לאור בהוצאת שטיידל ומכיל את 75 הדיוקנאות בצירוף הקדמה מאת נשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק. התערוכה (כולל סרט נלווה), שאורגנה בידי הקרן לאמנות ותרבות שמושבה בבון, גרמניה, מוצעת לתצוגה במוזיאונים בכל העולם.
באירוע פתיחת התערוכה הצהירה הקנצלרית מרקל:
"כל הרצאה שאנו שומעים, כל זיכרון שאנו קוראים, כל תמונה שאנו רואים, כל אתר שאנו מבקרים בו, גורם לנו להיות מודעים לאחריותנו: לא לשכוח את הפשעים שביצעה גרמניה במהלך השואה. אנחנו מחויבים לכל קורבן. אנחנו מחויבים לכולם. ואנחנו מחויבים גם לדורות הבאים".
קאי דיקמן התייחס להשפעה העצומה של הפרויקט באומרו:
"הדיוקנאות קורעי הלב האלה מזהירים אותנו להישאר לעולם דרוכים וערניים, ומשמשים הן הנצחה הן תזכורות לכך שעלינו ללמוד מן ההיסטוריה".
״שורדים: דיוקנאות של חיים לאחר השואה״ מתקיימת בתמיכה הנדיבה של RAG-Stiftung.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 91.
