אירועי השואה קשים, בלתי נתפסים לעתים, ויכולים להציף טראומות ופחדים אף אצל אדם מבוגר, לא כל שכן אצל ילדים. עם זאת, ילדים הגדלים בארץ פוגשים את השואה בכל מקום. היא נוכחת בחייהם, היא חלק מהזיכרון הקולקטיבי, והם נחשפים לה כבר מגיל צעיר בשיח הציבורי, בתקשורת, באירועים מיוחדים ועוד.
מתוך כך, לעתים נחשפים ילדים בשלב מוקדם מדי לתכני שואה שאינם מתאימים לרמתם הקוגניטיבית והרגשית. חשיפה לא מבוקרת כזאת, שאינה מתווכת בידי מבוגר קרוב, עלולה ליצור טראומה, תחושת ריחוק ושיפוטיות, ואף להוביל לחוסר הבנת הנושא. מצד שני, גם דחיית הוראת השואה לגיל מאוחר אינה מומלצת, שכן היא יכולה לגרום לחוסר יכולת לעכל את העובדות ואת האתגרים הערכיים הטמונים באירוע זה.
כדי להתמודד עם האתגרים האלה ולתת להם מענה פיתח בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם שיטה ללימוד נושא השוא לגילאים הצעירים. השיטה מתאימה את הוראת הנושא לרמתם הרגשית והקוגניטיבית של ילדים בגילאי היסודי ומבוססת על כמה עקרונות מנחים. שניים מהם – אולי החשובים שבהם – הם: לא לחשוף את הילדים לכל מאורעות השואה, אלא להתמקד בנקודות המשקפות התמודדות חיובית ואינטראקציות בין קבוצות אנשים בתקופה קשה, ולהתרכז בעיקר במעגלי המשפחה והקהילה. העקרונות האלה מאפשרים עיסוק במסגרת אנושית שהתלמידים מכירים, ושביכולתם לפתח אמפתיה כלפיה.
המרחב החודש מבוסס על העקרונות המנחים והתפיסה החינוכית והגילאית הייחודית של יד ושם, ומתאר את החיים בתקופת השואה מנקודת מבטם של הילדים שחיו בגטו.
המרחב מציג את החוויה המורכבת הזו בדרך אינטראקטיבית, וחושף את התלמידים הצעירים לנושא השואה בדרך המותאמת להם ותוך יצירת אמפתיה ומודעות למצוקות ולבעיות אנושיות.
המרחב מציג רחוב בגטו, שבאמצעותו הילדים יכולים להכיר וללמוד נושאים שונים מתקופת השואה וחיי היהודים בגטאות. הרחוב, שאותו ציירה האמנית עובדת יד ושם ליז אלסבי, אינו משחזר היסטורית רחוב מסוים. אחרי הכל, הנאצים הקימו יותר מאלף גטאות, שהיו לעתים שונים מאוד זה מזה ומתוך שכך גם חיי היהודים בהם. לכן, הרחוב המוצג לתלמידים מציע ייצוג סימבולי של מרחב הגטו ומשלב בתוכו מוטיבים מגטאות שונים. התוצאה הסופית היא איור רחוב המבוסס על תצלומים היסטוריים, ומכיל פרטים מייצגים מגטאות שונים.
המרחב מציג נושאים שונים שהילדים יכולים ללמוד באמצעותם על חיי הילדים בגטאות, כמו הקשיים (דוגמת רעב וצפיפות) שעמם נאלצו הילדים להתמודד, כמו מערכות היחסים שלהם עם ההורים והאחים, וכמו גילויי אומץ והרצון להמשיך ליצור וללמוד למרות הקשיים.
כל נושא מיוצג באמצעות איקון המופיע ברחוב, והילד יכול לבחור ללמוד נושאים באופן רנדומלי, או בשיטתיות, נושא אחר נושא. בתוך כל נוש פוגשים הילדים מגוון חומרים בין-תחומיים רלוונטיים, כמו הסברים היסטוריים קצרים, פירושי מושגים, קטעי עדות כתובה, עדויות וידיאו, תצלומים בני התקופה, קטעי שירה וציורים. מובן שכל החומרים מותאמים לרמתם של ילדי היסודי הבוגרים, ומאפשרת להם התמודדות אמיתית, אך גם בטוחה, עם הנושא, בהתאם לתפיסה החינוכית של בית הספר הבין-לאומי. תהליך הלמידה נעשה באמצעות פעילויות אינטראקטיביות ומשחקיות, והשימוש בדיסציפלינות שונות פותח צוהר עבור תלמידים רבים שהאמצעים הפרונטליים אינם מדברים אל לבם.
הכתבה הזו הופיעה במקור ביד ושם ירושלים, גיליון 97.
