רעב, קור, צפיפות ותנאי תברואה מחפירים שגרמו לתמותה גבוהה. בתמורה לעבודה מפרכת בתנאים בלתי נסבלים קיבלו היהודים מנת מזון דלה. כל ימי קיומו של הגטו מתו בו כ-44,000 בני אדם (21 אחוזים מאוכלוסייתו), בעיקר מרעב וממחלות.
הנריק רוס נולד בוורשה ב-1910. לפני המלחמה היה צלם ספורט שהועסק על ידי עיתון ספורט בוורשה. הוא עבר ללודז' ונכלא בגטו שהוקם בלודז' במאי 1940. הוא הצליח להשיג משרת צלם במחלקת הסטטיסטיקה של היודנרט בגטו לודז'. אחד מתפקידיהם של הצלמים בגטו היה לספק תצלומים שיעידו על חיוניותו של הגטו למאמץ המלחמה הגרמני וכך יאפשרו השארתם בחיים של רבים ככל האפשר מבין תושבי הגטו.
חומרים חינוכיים
הרצאה מקוונת באנגלית (כתוביות בעברית)
מתוך תערוכות מקוונות
גירוש היהודים בתקופת השואה: סיפוריהם של המגורשים האחרונים
ב-30 באוגוסט 1944 יצאה מגטו לודז' רכבת גירוש שיעדה אושוויץ-בירקנאו. על הרכבת היו ראש היודנרט בלודז' חיים רומקובסקי, משפחתו וחלק מהפקידות הבכירה של הגטו. היה זה השילוח האחרון מלודז' לאושוויץ. בין המשולחים באותו יום היו גם אברהם בנקל ובנו בן ה-14 שמואל.
מחרוזת שירים למנגינות של שירי עם ידיים מלפני המלחמה
השירים מתארים את הרעב הכבד בגטו וקובלים על מדיניותו של חיים רומקובסקי, המוביל את הגטו לאבדון. חיים רומקובסקי מבטיח ליהודים מזון, עבודה וחיים, אך למעשה מביא עליהם רעב, עבדות ומוות.
בגטו לודז' פעל באופן סדיר ועד רבנים תחת משרד מרשם התושבים של היודנראט, ועד שעסק גם בסידור נישואין
בתחילה הותר לקיים בגטו לודז' תפילות בציבור ויהודים רבים, אסירי הגטו, פקדו את בתי הכנסת כמקום לתפילה והתחזקות רוחנית וכמקום למפגש חברתי
זכרונות אחרונים מהגטו בלודז'
אוספים ומאגרי מידע
פודקאסט
סיפורו של מרדכי חיים רומקובסקי
האם היה אדם תאב שלטון שמסר את בני עמו, או מנהיג שאחראי להצלתם של כעשרת אלפים יהודים? הפעם ב 'עושים זיכרון' נדבר על דמותו ופעולותיו של מרדכי חיים רומקובסקי, אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת, מי שעורר זעם ואנטגוניזם רב, אך גם מי שעמד בראש הגטו ששרד במשך הזמן הארוך ביותר ושממנו שרד המספר הגדול ביותר של יהודים.