מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

חיים על בלימה, מבעד לעדשת המצלמה

סיפורה של משפחת ברמסון, הולנד

צעדיו הראשונים של יוסף ברמסון, יליד פראנקר שבהולנד, 1934, מונצחים בסרט ביתי שצולם באמצע שנות ה-30. המצלמה עוקבת אחר גור חתולים קטן, שמסתובב בחצר הבית ותופס את תשומת לבם של יוסף הפעוט ושל אחותו הגדלה ריינה.

סרט נוסף, מספר שנים מאוחר יותר: ריינה ויוסף מטיילים ברחוב בעליצות עם אמם קורי. יוסף וריינה מנדנדים על סוס נדנדה את אחותם התינוקת בטסי.

את הסרטים צילם אבי המשפחה, ד"ר יעקב ברמסון. בסרטיו ליווה רגעי שגרה ורגעים מיוחדים בחיי משפחתו הקטנה, בחיים קהילתיים ובמיזם מיוחד שבו היה שותף ד"ר ברמסון – קיבוץ הכשרה.

משפחת ברמסון - ההורים יעקב וקורי, וילדיהם ריינה, יוסף ובטסי התגוררה בפראנקר שבצפון הולנד לפני המלחמה.לא הייתה במקום קהילה יהודית. ד"ר  ברמסון היה מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי בפראנקר. 

בני הזוג ברמסון היו ציונים. הם ביקרו בארץ ישראל פעמיים ואף רכשו בה אדמות. ברמסון הקים בפראנקר קיבוץ הכשרה עבור נערים ונערות שהתכוננו לעלייתם לארץ. הוא ביקש מאנשי האזור, אותם הכיר מעבודתו כרופא, לקבל לחוותיהם את חברי ההכשרה, וכך למדו החלוצים הצעירים את המלאכה מהאיכרים עצמם. כמאה חלוצים, בוגרי ההכשרה בפראנקר, עלו ארצה. גם החיים בקיבוץ ההכשרה הונצחו במצלמתו של יעקב: חלוצים וחלוצות עסוקים במלאכות השדה,  בחליבה, בעבודות בית ועוד.

בני משפחת ברמסון קיבלו סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל) והתכוננו לעלות ארצה, אולם אחת הבנות חלתה בדלקת ריאות ותכנית העלייה נדחתה במספר חודשים. בינתיים פרצה המלחמה.

כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה נאסר על יעקב להמשיך לכהן כראש מחלקה. המשפחה העתיקה את מקום מגוריה לווילדרפאנק הסמוך לפאנדאם. 

אירוע שהתקיים בבית כנסת בפאנדאם לאחר פרוץ המלחמה מונצח בסרט שצילם יעקב ביוני 1941, באירוע לכבוד חבר הקהילה יצחק פולק. פולק נספה בסוביבור בשנת 1943. אחד המצולמים בסרט הוא הרב שמעון דסברג, רבה הראשי של כרונינגן. הרב דסברג נספה בברגן בלזן בפברואר 1945. אחיו, אלי דסברג, היה קשור לקיבוץ ההכשרה בפראנקר, ונראה בסרט שתיעד את חיי הקיבוץ.

בשנת 1942 גורשו בני המשפחה למחנה המעבר וסטרבורק. משם יצאו לאחר טלטלות לברגן בלזן מתוך רצון להצטרף לרשימת המוחלפים ונכלאו ב"מחנה הכוכבים".

בו שוכנו אסירים יהודים, מרביתם מהולנד, שהוגדרו כמיועדים לחילופים עם גרמנים מארץ ישראל. הודות לסרטיפיקט שברשותם היו אמורים בני משפחת ברמסון להיכלל בעסקה, אך הם לא צורפו בסופו של דבר לרשימת המשוחררים ונותרו במחנה. התנאים במחנה החמירו. האם קורי נפטרה מרעב והילדים הועברו לבית יתומים שהפעילו במחנה זוג יהודים הולנדיים, הני ויהושע בירנבאום. ב-9 באפריל 1945, חמישה ימים לפני שחרור המחנה, הועלו יעקב וילדיו על רכבת שנודעה לימים בתור "הרכבת האבודה". הרכבת נסעה שבועיים בדרכים בניסיון להגיע לטרזיינשטט. למגורשים לא ניתנו אוכל ושתייה. באחת התחנות פגש יוסף את יהושע בירנבאום, וזה נתן לו גוש דבש, ממנו ניזונה המשפחה במשך מספר ימים.

לבסוף נעצרה הרכבת ליד העיירה טרביץ (Troebitz) שבמזרח גרמניה ושוחררה על ידי כוחות הצבא האדום ב-23 באפריל 1945.

לאחר השחרור עברה המשפחה לאמסטרדם והילדים נשלחו לבית הילדים שהקימו בני הזוג בירנבאום בבניין ה"יודסה אוינוולידה". בית הילדים מונצח בסרט משנת 1946, ונראים בו גם ילדי משפחת ברמסון וד"ר יעקב ברמסון.

בני המשפחה שבו לפראנקר ובשנת 1950 עלו ארצה והגיעו לבת ים, בה ניהל יעקב בית חולים פסיכיאטרי, לימים בית החולים "אברבנאל".

בזמן המלחמה מסר יעקב את ספרי הקודש שלו למשמרת אצל כומר שהיה בידידות איתו. ההשערה של בנו, הרב יוסף ברמסון, היא כי הסרטים נשמרו ביחד עם ספרי הקודש.

במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים" מסר הרב ברמסון ליד ושם את המסרטה של אביו ואת סלילי הסרטים, המאירים את החיים היהודיים השוקקים שהתקיימו בהולנד על סף הכיליון.