פרטי הקורס:
פתיחת הקורס: יום שני, י"ב בחשוון תשפ"ב, 18 באוקטובר 2021
משך הקורס: 40 שעות המוכרות לגמול השתלמות, 13 מפגשים שבועיים.
ימי שני, בין השעות 20:00-17:00 ביד ושם בירושלים (אלא אם צויין אחרת)
מועד סיום ההרשמה: 11 באוקטובר 2021
עלות למשתתף : 800 ₪
לתשלום: לחץ כאן
לפרטים נוספים: programs@yadvashem.org.il | 02-6443146
- ייתכנו שינויים בתכנית הקורס
- הקורס מותנה במינימום משתתפים
- הקורס מוגבל במספר משתתפים
תכנית הקורס:
מפגש מס' 1 | 18 באוקטובר 2021
- "ראו היו קהילות ואינן עוד" העולם היהודי בין מזרח ומערב
קווים עיקריים לתולדות היווצרותן של הקהילות היהודיות במערבה ובמזרחה של אירופה. ההרצאה תתמקד בהשפעות ובשינויים שעבר העולם היהודי במהלך המאות ה-18-19 נוכח המודרנה.
מרצה: נעמה גליל
- העולם היהודי במאה העשרים
קווים עיקריים לדמותה של הקהילות היהודיות באירופה במפנה המאה העשרים. במלחמת העולם הראשונה שעירבה מדינות רבות ועמים רבים לחמו היהודים בצבאות שלחמו אלה באלה. השפעות המלחמה הקרינו על תקופה קצרה אך משמעותית בתולדות העולם והיהודים. נסקור את החיים הציבוריים בקהילות היהודיות בין שתי מלחמות העולם. מוסדות הקהילה, דרכי התארגנותם, התמודדות הפרט והקהילה עם חקיקה אנטי יהודיות ומגמות אנטישמיות. עולם יהודי במציאות הולכת ומקצינה.
מרצה: נעמה גליל
מפגש מס' 2 | 25 באוקטובר 2021
- קווים מרכזיים למלחמת העולם השנייה
המהלכים המרכזיים במלחמת העולם השנייה והשפעתם על רדיפת העם היהודי ומדיניות הפתרון הסופי. נתמקד במערכות שלטוניות במדינות השונות באירופה תוך בחינת האפשרויות השונות שנכפו עליהן או שנבחרו על ידן אל מול הנאצים- בין בעלות הברית למדינות ניטרליות ומדינות הציר.
מרצה: גיא שמר
- "הדמוקרטיה ושומריה" – השירות הציבורי בגרמניה עד עליית המפלגה הנאצית לשלטון
המבנה השלטוני ציבורי של גרמניה במחצית הראשונה של המאה העשרים. האם שרות ציבורי יכול היה להוות כוח מגן בפני התפשטות רעיונות גזעניים לאומניים במרחב הציבורי הגרמני?
תהליך התגייסות מוסדות המדינה ופקידיה לשירות המפלגה הנאציונל סוציאליסטית והשלטון החדש. כיצד שירת המבנה של מוסדות השלטון את עליית המפלגה הנאצית לשלטון?
מרצה: יוסי גלעד
מפגש מס' 3 | 1 בנובמבר 2021
- דמות היהודי באידאולוגיה הנאצית
עיקרי האידאולוגיה הנאצית ותהליכי הדמוניזציה שאפיינו את היחס ליהודי עד ליישומו הקיצוני של "הפתרון הסופי" ברחבי אירופה ומדינות הכיבוש הגרמני הנאצי. בדיון ממוקד ננתח את ההשלכות של אידיאולוגיה גזענית על חברה אזרחית.
מרצה: איז'ו רוזנבלום
- "הכל אסור לנו והכל אנו עושים"- מוסדות ציבור ותפקודם בחיי היום יום בגטאות
מציאות חיי היום יום של היהודים בגטאות מערב ומזרח אירופה: כוח הרצון, היוזמה וחיוניות האדם במאבק להישרדות בתנאי הצפיפות, הרעב והמחלות שאפיינו את מציאות החיים בגטו. תפקידם ותפקודם של מוסדות הציבור והעשייה למען הכלל בתנאי המצוקה הקיומית שיצרו החיים בגטאות בתחומי החיים השונים: חינוך, רפואה, עיתונות, מטבחים ציבוריים, ועוד.
מרצה: נעמה גליל
מפגש מס 4 | 8 בנובמבר 2021 ( הסיור יתקיים בין השעות 14.00-18.00)
סיור באתר יד ושם בדגש החברה הישראלית והשואה – אסתר בוולסקי + נעמה גליל
מפגש מס' 5 | 15 בנובמבר 2021
- "בין הפטיש לסדן" - ההנהגה היהודית בגטאות דילמות יום יום
היכרות עם הדילמות המרכזיות עמן נאלצה ההנהגה היהודית בגטאות להתמודד במציאות הקיום שנכפתה עליה: את תפקידי היודנרטים (מועצות היהודים בגטאות) מאפיינת שניות: המועצות הוקמו בראש ובראשונה על מנת לשרת את המדיניות הנאצית ולמלא אחר הצווים הגרמניים, אבל בפועל הם נטלו על עצמם גם לשרת את צורכי הקהילות - צרכים שהשתנו ממקום למקום ומתקופה לתקופה. שניות זו באה לידי ביטויה המעשי בניגודים ההולכים ומחריפים בין התכתיבים הנאציים ובין הניסיון להקל על מצוקות הקהילה ולדאוג לצרכיה. הניסיון להנהיג ציבור נרדף ומוכה בתוך מציאות רדיפות מקצינה מיום ליום- הנהגה במצבי משבר.
מרצה: נעמה גליל
- הנהגה יהודית אל מול פינוי ושילוח
בתקופת השילוחים נדרשו המועצות היהודיות לקחת חלק בביצוע הגירוש. מגורם מתווך בין היהודים לשלטונות הגרמניים הפכו היודנרטים בעל כורחם לגורם שאמור היה ליטול חלק במבצעי הגירושים. במרבית המקרים מילאו היודנרטים את הוראות הגרמנים, על פי רוב תוך ניסיון להתמקח על מספר המגורשים; יודנרטים אחדים – בעיקר בגטאות הקטנים – הצטרפו למחתרות ושאפו להבריח יהודים ליערות; בודדים בחרו להתאבד ולא להשתתף בגירושים. איש מבין ראשי הגטאות הגדולים לא נותר בחיים.
מרצה: נעמה גליל
מפגש מס' 6 | 22 בנובמבר 2021
- שואת יהודי ברה"מ.
ב22.6.1941 התעוררה יהדות ברה"מ למציאות שטרם נראתה כמוה.
בבת אחת הושלכה למלתעות הכיבוש הגרמני ולמדיניות של רדיפה ורציחות המוניות אכזריות תוך שיתוף פעולה נרחב של שכניה משכבר הימים. בתוך חודשים ספורים הוכרתה ונעלמה מנוף המרחב והיוותה את אות הפתיחה למבצעי רציחות יהודים המוניים ברחבי הרייך כולו. בהרצאה זו נבין את סיפורה הייחודי של שואת ברה"מ ואת השפעתה על יהודי חבר העמים החיים בארץ ובתפוצות עד עצם היום הזה. יחידה זו תתמקד בשונה אך גם בדומה בחיי היהודים תחת מערכות מדיניות מנוגדות- הקומוניזם והנאציזם, ותבחן את ההשלכות לחיי היהודים תחת אידיאולוגיות שלטוניות אלה.
מרצה: מאשה פולק רוזנברג
- התפתחות מדיניות הפתרון הסופי
האם היה "הפתרון הסופי של שאלת היהודים" מדיניות מכוונת ומתוכננת מראש? האם היה קבוצת יוזמות מקומיות שנאספו לכדי מדיניות כוללת? כיצד נוצר הפתרון הסופי ומה היו שלבי התפתחותו? כיצד גויסה חברה מודרנית ומפותחת, בלב התרבות המערבית לרעיון השמדה של בני אדם בלב ליבה של המאה העשרים?
מרצה: ד"ר יוחאי כהן
מפגש מס' 7 | 6 בדצמבר 2021
- בין אחריות אישית לאחריות ציבורית: המאבק סביב ההתנגדות בגטאות
ניסיונות ההתנגדות ותנועות המרי העברי בגטאות אל מול ניסיונות הצלה והישרדות. נעסוק בשאלה מה בין התנגדות לגבורה וננסה להבין מדוע התנגדו מחזיקי משרות ציבוריות במרבית המקרים למרד חמוש. נלווה את תהליך ההתפכחות של קומץ צעירים, חברי תנועות הנוער ואת המעבר ממועדון חינוכי תרבותי לתנועה לוחמת. נעסוק בשאלת יחסו של הציבור היהודי בגטאות לשאלת המרד וסיכויי הצלחתו ונתמודד עם מושגי יסוד ביחסה של החברה הישראלית לשואה שנבטו וצמחו בתקופה זו כגון "מוות בכבוד", "כצאן לטבח" ועוד.
מרצה: דורון שך
- הבירוקרטיה בשירות הרצח
בספרו "חורבן יהדות אירופה" מייחס ההיסטוריון פרופ' ראול הילברג משמעות וחשיבות ייתרה למנגנוני הבירוקרטיה הגרמנית בהתפתחות ובהסלמת הפתרון הסופי לעם היהודי. ביחידה זו נבחן את תפקידו הייחודי של העובד בשירות הציבורי הגרמני ובמדינות משתפות הפעולה כגורם בעל השפעה בביצוע מדיניות השלטון ובהשפעה עליה.
מרצה: יוסי גלעד
מפגש מס' 8 | 13 בדצמבר 2021
- "הזהו אדם?" עולם המחנות
משטר מחנות העבודה, הריכוז וההשמדה הווה כלי מרכזי בשלטון הטרור של הנאצים ועוזריהם. מאבקו הנואש של האסיר להישרדות ולשמירת צלם אנוש אל מול תהליכי שלילת האנושיות שעבר עומד במרכז דיון זה על היבטיו השונים. ביחידה זו נכיר מקרוב מקרה קיצון של חיים תחת משטר טרור, בו איבד הקורבן את כל מערכות ההגנה החברתיות העומדות לרשותו של אדם בחברה מתוקנת.
מרצה: נעמה גליל
- ניצוצות של אור - חסידי אומות העולם בתקופת השואה
סיפורם של יחידי הסגולה, לא-יהודים שסיכנו נפשם להצלת יהודים בתקופה האפלה ביותר בתולדות האנושות וזאת ללא בקשת תמורה ותוך סיכון נפשם.
ההרצאה תסקור סיפורי הצלה של יהודים על ידי חסידי אומות העולם ותציג דילמות, קורעות לב, שעמדו בפני המצילים.
מרצה: לימור בר אילן
מפגש מס' 9 | 20 בדצמבר 2021
- תגובת העולם נוכח הפתרון הסופי: ממשלות, ארגונים, יחידים
העולם ידע ושתק? האם ניתן היה להפציץ את אושוויץ? האם ניתן היה להציל את מיליוני היהודים שנרדפו עד מוות תחת ארצות הכיבוש הגרמני? מה הייתה מדיניות ממשלות וארגונים ברחבי העולם לסוגיית הצלת היהודים בתקופת השואה?
מרצה: ד"ר דיוויד זילברקלנג
- אתגרי החיים הדתיים והיהודי המאמין בתקופת השואה
בתוך תקופת הרדיפה וההשמדה עמד היהודי המאמין בפני אתגריים ייחודיים ודילמות הלכתיות רבות ומורכבות. רבני התקופה נאלצו להתמודד עם שאלות ללא תקדים שהופנו אליהם על ידי יהודים שומרי מצוות: פיקוח נפש והצלה, שמירת כשרות וציון מועדי ישראל, מסירת ילדים למנזרים בניסיון הנואש להצילם, לימוד כתבי קודש ועוד. נכיר הנהגה חלופית שנתנה מענה לצורכי הפרט בתחומי החיים השונים, עבור חלק ניכר מיהודי התקופה. מתוקף איזו סמכות פעלו רבנים בתקופת השואה? מי הציבור שפנה אליהם ובאילו נושאים?
מרצה: נורית שפירו
מפגש מס' 10 | 27 בדצמבר 2021 ( הסיור יתקיים בין השעות 14.00-17.00)
- סיור במוזיאון לתולדות השואה ובאתר יד ושם
המוזיאון לתולדות השואה, הגדול מסוגו בעולם, הוא יצירה אדריכלית יוצאת דופן - מבנה דמוי מנסרה המפלח את הר הזיכרון מצדו האחד ופורץ מצדו האחר אל הנוף עוצר הנשימה של הרי ירושלים.
המוזיאון מתאר את השואה מן הזווית היהודית בדרך של סיפור היסטורי מתפתח תוך מתן דגש על הסיפור האנושי-אישי. ההדרכה תשלב בין הסיפור ההיסטורי של השואה לצד הסיפורים האישיים שמאחורי העדויות, החפצים, יצירות האומנות והתצלומים המוצגים במוזיאון. לצדו של המוזיאון קמפוס רחב ידיים העוסק בזיכרון השואה: במוזיאון לאומנות, ביתן התערוכות המתחלפות, חדר ה"שאלות הגדולות על השואה", בית הכנסת, אוהל יזכור, יד לילד, גן הפסלים והאנדרטאות, שדרת חסידי אומות העולם ועוד מזמנים עבורנו מגוון עשיר ורחב של תכנים חווייתיים לעיסוק בזיכרון השואה ובקורותיה.
מדריכה: נעמה גליל
מפגש מס' 11 | 3 בינואר 2022
- "לחזור ולחיות"
שיקומם של הפרט ומוסדות הציבור במחנות העקורים. הדרמה ההיסטורית והלאומית הגדולה של שיקומו הקיבוצי של העם היהודי אחרי השואה לצד בעיות מוסריות וערכיות בעולמם של הניצולים, המהדהדות בנושאים אקטואליים כגון קליטת עלייה, ציונות, השתלבות בחברת העם והלאום. שיקומם של מוסדות הציבור והתשתית האזרחית בדרך לכינון חברת מופת בארץ ישראל.
מרצה: ד"ר יוחאי כהן
- מה בין שואה לג'נוסייד
חוקר השואה הפרופ' יהודה באואר כתב: "השואה הייתה מאורע חסר תקדים, ואנו קיווינו שהיא תהפוך להיות תמרור אזהרה, לא תקדים. אבל המציאות טפחה על פנינו. היא היתה לתקדים, ורציחות עם נוספות באו אחריה. מה זה אומר על האנושות, מה זה אומר על ארגון האומות המאוחדות?".
ביחידה זו נדון בשאלות שמעלה פרופ' באואר, וכן בשאלות נוספות: האם ניתן להשוות את השואה לאירועים היסטוריים שהתרחשו בתולדות המין האנושי? מה בין שואה לרצח עם? מה הייתה גישתם של אנשי רוח וחוקרים שונים כלפי הנושא?
מרצה: גיא שמר
מפגש מס' 12 | 10 בינואר 2022
- לאתגרי עיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית בת ימינו.
סדנה העוסקת בעיצוב הזיכרון האישי והקולקטיבי בחברה הישראלית בת זמננו. עיצוב הזיכרון במרחב הציבורי בין פעולה ממלכתית פורמאלית לפעולה מקומית בלתי פורמאלית וחלקו ואחריותו של עובד השירות הציבורי בעיצוב זיכרון השואה בימינו.
מרצה: עינבל קויתי בן דב
- השואה בגוף ראשון: עדות
הזכות לשמוע, להאזין ולהקשיב לסיפורם של ניצולי השואה המדברים בגוף ראשון הולכת ופוחתת בחלוף השנים. מפגש מרגש זה יאפשר לחוות את סיפורה של השואה באופן בלתי אמצעי ותוך דיאלוג של שאלת שאלות "בגובה העיניים".
מרצה: ברט בדיחי
מפגש מס 13 | 17 בינואר 2022
- "על החיים ועל המוות" – האדם בשואה
"השואה לא הייתה רעידת אדמה כי אם רעידת אדם" אמר ד"ר שמעון אזולאי באחת מהרצאותיו בנושא האדם והשואה. שאלות פילוסופיות, מוסריות, ערכיות רבות עולות נוכח האדם בתקופת השואה. האם ומה למדנו מהשואה כבני אנוש, כעובדים בשרות הציבורי המהווים כוח מגן בפני גזענות, פגיעה בערכי הדמוקרטיה ואלימות ממוסדת?
מרצה: יוסי גלעד
- עובדי השירות הציבורי ככוח מוסרי במנגנוני השלטון
המגזר הציבורי הנו בעל חשיבות ממדרגה עליונה בחברה דמוקרטית. יש בכוחו להשפיע על עיצובה של מדיניות ועל ביצועה, על קיומו של החוק ועל התנהלות מנגנוני שלטון חוקיים ומוסריים. יחידה מסכמת זו תבחן סוגיות מרכזיות מהקורס בדגש מיוחד על עובדי השירות הציבורי ותאפשר התבוננות מיוחדת ומרוכזת על חשיבותם ומשקלם הסגולי הייחודי של עובדי השירות הציבורי בחברה האנושית בכלל ובחברה הישראלית בפרט.
מרצה: נעמה גליל
