מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

התקוממות ומרי בשואה

קוראים יקרים,

יצחק (אנטק) צוקרמן, ממחוללי מרד גטו ורשה, כתב בשנות החמישים למאה שעברה, כי "הכרח הוא .... בבחינת חובה כלפי האמת ההיסטורית, כלפי המורשת שעתיד דורנו להנחיל לממשיכיו, להעלות לא בלבד את האבדון... כי אם גם לחשוף, ובמלוא ההיקף, את מאבק הגבורה של העם, של עדה ויחיד בימי ההשמדה ובמקומות ההשמדה עצמם." דבריו אלה, שעוסקים בתובנות של זיכרון השואה, מדגישים את חשיבות הדיון באובדן לצד המאבק לחיים שבמסגרתו.
הגיליון הנוכחי של זיקה, כתב העת המקוון של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה, מוקדש לדיון במרד גטו ורשה ובתפיסת הזיכרון שלו, תפיסה ששינתה פנים וצורות בחלוף השנים.
מרד גטו ורשה, שפרץ ב–19 באפריל 1943, ליל הסדר תש"ג, היה להתקוממות העירונית הראשונה באירופה הכבושה על ידי הנאצים. התקוממות שהובילו אותה חברי המחתרות הלוחמות אי"ל ואצ"י, חניכי תנועות הנוער, אליהם הצטרפו כלל שרידי היהודים בגטו, כארבעים אלף איש, שנותרו לאחר הגירוש הגדול של קיץ 1943.
בגיליון הנוכחי תמצאו ראיון עם ד"ר חוי דרייפוס שעוסק בציבור היהודי בגטו בזמן המרד; מאמר על מרד גטו ורשה בזיכרון הפולני; כתבה שעוסקת בשירתם של המשורר היהודי ולדיסלב שלנגל והמשורר הפולני צ'סלב מילוש, שחוו את איימי המלחמה כשחומת גטו ורשה מפרידה ביניהם; שני מערכי שיעור, האחד עוסק בקשריות והשני מוקדש לציבור היהודי בגטו במהלך המרד וכן שני ראיונות, האחד עם שמחה רותם (קז'יק) והשני עם פרופ' ישראל גוטמן, שניהם חברי מחתרת אי"ל, שלקחו חלק במרד גטו ורשה.

קריאה מהנה,
צוות העיתון
אביב 2013

מרד גטו ורשה בזיכרון הלאומי הפולני

מרד גטו ורשה בזיכרון הלאומי הפולני

ה- 19 באפריל, 1948. חמש שנים בדיוק לאחר פרוץ מרד גטו ורשה, מצטופפים למעלה מעשרת אלפים בני אדם, פולנים ויהודים, ברובע מוראנוב בורשה. שלוש שנים חלפו מאז תום מלחמת העולם השניה, והבירה הפולנית עדיין עומדת בחורבותיה. ההתכנסות ההמונית ויוצאת הדופן הזו, בלב גלי השברים וההריסות שכיסו את העיר כשטיח, נועדה על מנת לחנוך את האנדרטה שעיצב הפסל נתן רפפורט...
לקריאה נוספת...
המשוררים ולדיסלב שלנגל וצ'סלב מילוש על יהודי גטו ורשה

המשוררים ולדיסלב שלנגל וצ'סלב מילוש על יהודי גטו ורשה

"שני משוררים וחומה מפרידה
שתי זוויות ראייה ואותה החומה בבלימה
מי יחיה ומי ימות
מי ישמע ומי ישקט" הכתבה שלפניכם מתמקדת בשני משוררים מפורסמים, שלאחר הכיבוש הגרמני מצאו עצמם בשני צדי החומה המפרידה בין הגטו היהודי בוורשה לבין חלקה הארי של העיר. ולדסילב שלנגל היה לאחד המשוררים היהודים המוכרים ביותר בימיו הקשים של גטו...
לקריאה נוספת...
"בית קברות בוער" - הציבור היהודי במרד גטו ורשה: ראיון עם פרופ' חוי דרייפוס, היסטוריונית

"בית קברות בוער" - הציבור היהודי במרד גטו ורשה: ראיון עם פרופ' חוי דרייפוס, היסטוריונית

פרופ' חוי דרייפוס, מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב, ספרה "אנו יהודי פולין? - היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי" ראה אור בהוצאת יד ושם (תש"ע), ולאחרונה התפרסם מחקרה (באנגלית) פרספקטיבות משתנות על יחסי יהודים פולנים בימי השואה. פרסמה מאמרים רבים על תקופת השואה בכלל ועל תולדות יהודי...
לקריאה נוספת...
ראיון עם שמחה (קאז'יק) רותם, ניצול שואה

ראיון עם שמחה (קאז'יק) רותם, ניצול שואה

שמחה רותם (רטהייזר), המכונה קאז'יק, נולד בשנת 1924 בורשה שבפולין. הבכור מבין ארבעת ילדי המשפחה. בהיותו בן 12 הצטרף קאז'יק אל תנועת הנוער החלוצית 'הנוער הציוני'. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, בספטמבר 1939, איבד קאז'יק את אחיו ישראל וחמישה בני משפחה נוספים, כאשר ביתו נהרס בהפצצות הגרמנים. קאז'יק עצמו נפצע בהפצצות אלה. לאחר גרוש יהודי...
לקריאה נוספת...
שיחה עם פרופ' ישראל גוטמן, יועץ אקדמי של יד ושם, ניצול שואה

שיחה עם פרופ' ישראל גוטמן, יועץ אקדמי של יד ושם, ניצול שואה

פרופ' ישראל גוטמן נולד בוורשה בשנת 1923, היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", במחתרת היהודית בוורשה ובארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במרד גטו ורשה. הוא היה אסיר במחנות הריכוז מיידנק, אושוויץ ומאוטהאוזן. בתום מלחמת העולם השנייה היה פעיל בארגון הנוער היהודי והציוני באוסטריה ובאיטליה. בשנת 1946 עלה לישראל והיה חבר בקיבוץ להבות הבשן עד לשנת 1971....
לקריאה נוספת...
"קולות נוספים מן המרד" - פעילות כיתתית על מרד גטו ורשה

"קולות נוספים מן המרד" - פעילות כיתתית על מרד גטו ורשה

מיועד לתלמידי חטיבה ותיכון
משך פעילות שעה וחצי

לאחר הגירושים הגדולים מן הגטו ועד לערב המרד, באפריל 1943, נותרו בגטו כארבעים אלף יהודים. אוכלוסיה מצומצמת זאת, התקוממה בכל האמצעים הדלים שהיו ברשותה: תושבי הגטו לא התייצבו לגירושים, הם התבצרו בבונקרים והתגוננו באומץ ובנחישות. כה מרכזי ומשמעותי היה חלקם עד כי לעיתים כונו האזרחים...
לקריאה נוספת...
הקשריות – פעילות כיתתית בנושא תנועות הנוער במחתרת והקשריות

הקשריות – פעילות כיתתית בנושא תנועות הנוער במחתרת והקשריות

מיועד לתלמידי החטיבה והתיכון 
משך הפעילות: שעה וחצי 
מטרותהתלמידים ילמדו על הקשריות ותפקידן בתוך המציאות ההיסטורית של תנועות הנוער במלחמת העולם השנייה.התלמידים יעשו שימוש במיומנויות אורייניות של הבנת טקסט וסיכום מידע. התלמידים ינתחו עדויות ויגיעו למסקנות בנושא. מהלך הפעילות  
הפעילות עוסקת במקומה של תנועת...
לקריאה נוספת...
צביה האחת: סיפור חייה של צביה לובטקין - בלה גוטרמן

צביה האחת: סיפור חייה של צביה לובטקין - בלה גוטרמן

צביה האחת: סיפור חייה של צביה לובטקין
בלה גוטרמן
הוצאת יד ושם – המכון הבין לאומי לחקר השואה והוצאת הקיבוץ המאוחדת, 2011 "אני שמעתי אותה פעם אומרת: 'מה עושים כזה עניין מלוחמי גטו ורשה? [...] קצת ירינו בקצת רובים?' זה לא שהיא באמת התכוונה שלא הייתה משמעות או ערך למה שהם עשו, אבל זה היה ניסיון שלה לא לסבול באמת את הסיפור של הניפוח,...
לקריאה נוספת...