לא שישה מיליון יהודים נרצחו, אלא שש מיליון רציחות היו, ובכל פעם נרצח יהודי".
כך הצהיר אָבֶּל הרצברג ניצול מחנה ברגן-בלזן שביקש להדגיש את האישי והאנושי בכל אחד מאותם קרבנות. הם היו בני אדם, בעלי שם, שאיפות, אהבות – עולם מלא. יהודים שמצאו את עצמם נרדפים ולא אחת עומדים על סף התהום בבדידות אכזרית. חשיפת זהותם ועולמם של הנרצחים מספרת את תולדות השואה כסיפור אנושי שאפשר להזדהות עמו וללמוד ממנו.
הנושא השנתי של יד ושם הוא 'לחלץ תווי פניהם'. מתוך נושא זה בחרנו לספר את סיפורן של נשים בתקופת השואה – "במקום שלא הייתה להן דעה, הן למדו דעת. במקום שלא היה להן כוח, הן צברו כוח. במקום שלא הייתה להן ולמשפחתן זכות חיים, הן הלכו כל הדרך אל המוות ויצקו משמעות בכל דקה נוספת של החיים". (מתוך התערוכה 'כתמים של אור – להיות אישה בשואה')
