מקור א - מעון הנערות הצ'כיות
היום יום האם. הבנות עשו בהתלהבות מתנות לאימהות שלהן. הרגשתי נורא מוזר. ההורים שלי בפלשתינה. חשבתי שאני צריכה לתת מתנה בחג הזה למי שאני חשה כלפיה כמעט כמו לאמא שלי, וזו בדיוק הרגשתי כלפי גברת מילשטיין וטלה. שנה וחצי הן דאגו לי כמו אימהות, למה לא אשיב להן כגמולן? אני רוצה להיות כמותן. הכנתי להן מתנות קטנות. הייתה לי תחושה מוזרה כשראיתי את גברת מילשטיין יושבת ליד השולחן! לאט לאט התקרבתי אליה ולבסוף נתתי לה את המתנה, הוספתי נשיקה מתוקה וברחתי. ראיתי שהיא מופתעת ושמחה. אני שמחתי פי מאה יותר ממנה. הלכתי לטלה, רועדת בכל גופי. בירכתי אותה והתחלתי לבכות. פתאום היה לי כל כך נעים. לעולם לא אוכל לשכוח את יום האם של טרזין.
ר"ש, בת שלוש עשרה, היים 28
בעקבותיהם - המדריך למבקר בטרזין, עמ' 13
מקור ב - חינוך יהודי בגטו
17 במרס 1942
בערב שיחה עם המדריכות. הרציתי כמעט שעה שלמה. המדריכות היו עייפות ולא הקדישו אותה תשומת הלב, שהייתי דורש אותה. רציתי לעורר ויכוח על חינוך יהודי, אבל לא הצלחתי. מקווה אני, שאצליח בפעם הבאה. מה לענות לילד אשר גונב פחם? הילד רואה, שכל אחד גונב ואובדת לו כל הרגשת מוסר.
רדליך, חיים כאילו, עמ' 67
מקור ג - הבטרויירים*
"קמרד", גיליון מספר 2, 5 בנובמבר 1943
אני חושב על מה לכתוב והנה צץ במוחי רעיון. אספר לכם הכל אודות המדריכים - הבטרויירים. הדמות המרכזית במעון A שלנו היא גאורג פרנקל. הוא שולט בנו ביד קשה, אבל הוא משיג הכל, החל משעון מעורר וכלה בארונות. כפי שמסתבר, הוא אויב גדול של טינופת, מפני שב-1 בנובמבר בשעה 8 ו-10 דקות בא רגע שאותו יזכור כל אחד. הבלגן היה אמור להיות מסודר בתוך חמש דקות. יותר לא אספר על [המדריך] יירקה ואעבור לריטה. לסדר ולעניינים אחרים דואגות הבטרוייריות ואחת מהן היא ריטה. כמו רוב הנשים היא שולטת ביד מתונה ובזה היא לא שונה. נו, ועכשיו התור של פפה, שמצוי ממש בכל מקום, ובכל מקום שוהה רק דקה. לבישול דואגות הגברות לדררובה ופלוסרובה. מנהלת הפוצקולונה היא דודה אני שסחבנו לה מטאטא, אבל כשאמרה שלא תעשה אורדנונג [סדר] החזרנו לה אותו ברצון. להתראות בגיליון הבא. מידלאיס.
* מטפל. המחנכים נקראו מדריכים והמטפלים נקראו בטרויירים.
בונדי, קראו לו חבר, עמ' 70
