מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ערכים שבהם האמין יאנוש קורצ'אק

  1. יאנוש קורצ'אק, תרגמו: יונת ואלכסנדר סנד,  זכות הילד לכבוד, כתבים א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני ברק, 1996,  עמ' 365
  2. יאנוש קורצ'אק, מן הגיטו, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 1972, עמ' 166.
  3. יאנוש קורצ'אק, תרגם (יצחק ארד), עם הילד, בית היתומים, תל אביב, תשל"ד, עמ' 414
  4. יאנוש קורצ'אק, תרגמו: ויונת ואלכסנדר סנד, איך לאהוב ילד, תל אביב, 1996, עמ' 68.

1. כבוד הילד

במרכז משנתו של קורצ'אק עמדו כבוד אמתי ואהבה לילדים ולא התוכן הנלמד או רצונותיו של המבוגר. הוא סבר כי לא ניתן להקנות ערכים ולחנך ילדים מתוך התנשאות והשפלה אלא רק מתוך יחס של כבוד ודיאלוג. הילד שווה בערכו לכל אדם ויש לו עולם פנימי מלא ועשיר, הילדות אינה תקופת הכנה לחיים אלא היא חלק מהותי מהחיים עצמם, על כן זכאי כל ילד ליחס של כובד ראש לענייניו ואין לזלזל ברצונותיו ובדברים המעסיקים אותו. קורצ'אק האמין  כי אסור שחינוך יבוא מתוך פחד וכי  חינוכו של הילד חייב לאפשר לו התפתחות חופשית המותאמת, לכושרו הרוחני, בשל כך על המחנך לכבד את עבודתו והתאמצותו של הילד. אין מטרת החינוך לחקות צורת התנהגות , אלא חינוך הוא השפעה הדדית. החוקים שעל הילד לעמוד בהם צריכים להיות פשוטים ומובנים לו ולא גזירה מגבוה. כמו כן, יש להתייחס ברצינות  לכל רכוש פרטי של ילד .

 בספריו "המלך מתיא הראשון" (1923)  ו"המלך מתיא באי השומם" (1931). הוא מספר על הילד מתיא, נסיך קטן שהתייתם מאביו והוכתר למלך במקומו. הספר עוקב אחרי הרפתקאותיו ושאיפתו להקים ממלכת ילדים. בעיקר דואג מתיא לרווחתם של הילדים. הוא מקים עבורם בית נבחרים ומעניק להם זכויות רבות. קורצ'אק נוגע בספר בתחושותיו של ילד בעולם של מבוגרים ושילב בסיפור הרבה מרעיונותיו החינוכיים.

 "הילד הוא נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים. לפעמים יעדיף להתבונן סביב בעצמו; אם יתקל בקושי, יבקש הנחיה ועצה. נחוץ מדריך שיענה בנימוס על שאלתו".1   

בשנת 1929 חיבר קורצ'אק אמנה לילדים הכוללת בין השאר את הזכות לאהבה וכבוד, הזכות לחיות את ההווה, להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות ולשמור סוד. על בסיס אמנה זו נכתבה אמנת זכויות הילד של האו"ם בשנת 1989 אשר מטרתה הייתה להעניק זכויות הכרחיות לכל ילדי העולם ולשים את  עקרון טובת הילד במקום מרכזי.

נקודות לדיון: 

  • במה לדעתכם מתבטא כבוד אמיתי לילד על פי משנתו של קורצ'אק? האם אתם מסכימים עם תפיסת עולם זו?

2. עצמאות הילד

קורצ'אק סבר כי אל להם למחנכים לתת לילד את הכל מן המוכן. מטרת החינוך צריכה להיות הקניית עצמאות ותחושת אחריות, הילד צריך לקחת חלק פעיל בתהליך החינוכי וללמוד מתוך עולם החוויות וההתנסויות שלו, קניין הערכים היה צריך לבוא מתוך יגע ועמל. בבית היתומים חויבו כולם בתורנויות ותחזוקת הבית - הילדים, המחנכים ואף קורצ'אק בעצמו. כולם נטלו חלק בעבודות השונות כגון ניקוי וצחצוח תפוחי אדמה. בכל המנגנונים הייתה הקפדה על רוטציה, כך שכל ילד התנסה בכל אחד מהתפקידים. כאשר ילד מילא את תפקידו הוא זכה ב"גלוית זיכרון" - הילדים העריכו את הגלויות ושמרו עליהן. לכל מטלה הייתה גלויה משלה , למשל: עבור קילוף של  200 קילוגרמים של תפוחי אדמה הילדים קיבלו "כרטיס פרח", עבור טיפול בילדים חדשים קיבלו  הילדים "כרטיס טיפול טוב". הגלויות נתנו משמעות לעבודות היומיומיות ולימדו את הילדים מוסר עבודה. הודות להשתתפותם של החניכים בעבודה אפשר היה להסתפק במנהלת-משק אחת, במחנכת אחת, במשרתת אחת ובמבשלת אחת בשביל 100 ילדים.

"נאבק אני, כי בבית היתומים לא נדע עבודה עדינה או גסה, חכמה או טפשית, נקייה או מלוכלכת - עבודה לעלמות חמודות ולאספסוף פשוט, לא יהיו בבית היתומים עובדי גוף בלבד ועובדי רוח בלבד... ".2

נקודות לדיון: 
  1. לקורצ'אק היה חשוב ללמד את הילדים בין היתר לקשור שרוכים, להבריק את נעליהם ולצחצח שיניים בעצמם. מה חשוב כל כך במעשים אלו ומדוע לדעתכם זה הייתה לכך חשיבות אצל קורצ'אק?
  2. איך לדעתכם מעודדות הגלויות את הילדים לעצמאות? האם תוכלו להסביר מדוע הילדים כל כך העריכו את הגלויות?

3. דמוקרטיה ומימוש עצמי של הילדים

בתי היתומים שהקים קורצ'אק היו מבוססים על ממשל עצמי של הילדים ועל שוויון. התכנית החינוכית שמה דגש על ערכים כמו דמוקרטיה והשתתפות הילדים בניהול המוסד. 

קורצ'אק שאף לשחרר את הילד מתלותו במבוגרים, הוא סבר כי קירבת הגיל בין הנאשם לשופט תביא למשפט צדק, על כן נתן חשיבות רבה לפעילות בית הדין של הילדים בתוך בית היתומים. בית המשפט היה ממונה על הצדק, והיה מורכב מחמישה שופטים שנבחרו מבין הילדים בדרך של הגרלה. בתור מזכיר בית-המשפט שימש אחד המחנכים, אך לא הייתה לו זכות הצבעה ותפקידו היה לרכז את עדויות הילדים. בבית המשפט תבעו לדין ילדים ומבוגרים על עברותיהם ופסק הדין היה מחייב. פסקי הדין ניתנו לפי ספר חוקים ומי שדעתו לא הייתה נוחה מפסק הדין יכול היה לאחר חודש לבקש דיון נוסף בעניינו. העילות לתביעות היו: קריאה בשמות, התנכלות ולעג. בנוסף, עלו לדיון גם עבירות על תקנון בית היתומים כגון איחורים, רעש ואי ציות למחנכים ולתורנים. קורצ'אק תבע את עצמו שש פעמים בעילות שונות בששת החודשים הראשונים לקיומו של בית הדין.

"אם הקדשתי לבית דין החברים מקום רב מהמתקבל על הדעת, הרי שעשיתי כן מתוך ההכרה, כי בית דין החברים עשוי לשמש ראשית שיווי הזכויות של הילד, מוליך אל החוקה, מאלץ לפרסם את הצהרת זכויות הילד".3 

עניין נוסף שבו לא סמך קורצ'אק על המבוגרים היה בקליטת ילד חדש לבית היתומים. על כן כל חבר חדש היה מקבל למשך לשלושה חודשים אפוטרופוס מבין התלמידים הוותיקים שתפקידו היה להסביר לו את סדרי החיים במוסד ולהגן עליו בפני הצקות. האפוטרופוס ניהל יומן ורשם בו אירועים חשובים בחיי הילד החדש, ובסיום התקופה הכין דין וחשבון על יתרונותיו וחסרונותיו של הילד. בנוסף, הוא כתב יומן בו העלה על הכתב התלבטויות שעלו אצלו במהלך תקופת החונכות. קורצאק וסטפה קראו את היומנים ורשמו בהם הערות.

נקודות לדיון: 

  1. איזו תועלת הייתה לילדים בפעילות בית המשפט בבית היתומים (סמכות, אחריות)? 
  2. למה לקורצ'אק היה חשוב לתבוע את עצמו בבית הדין? מה הוא רצה ללמד את הילדים במעשה זה?

4. חופש יצירה

"מאלי פשגלונד"

בשנת 1926 ייסד קורצ'אק את עתון הילדים הארצי  "מאלי פשגלונד" (סקירה קטנה),. עיתון זה צורף כמוסף שבועי לגיליון יום השישי של העיתון היהודי בשפה הפולנית "נאש פשגלונד" (סקירה שלנו). קורצ'אק היה עורך המוסף כשנתיים וחצי והדפיס רק מה שכתבו ילדים. היה לו חשוב כי יהיה זה עיתון ילדים שיכתב על ידי ילדים, יתן להם מקום להתבטאות עצמית, יברר את שאלותיהם ואת הנושאים שמעניינים אותם ויעניק להם עצמאות. הכותבים הצעירים כתבו על נושאים המעסיקים אותם וסיפרו על בעיות עם הורים ומורים. הילדים שכתבו לעיתון קבלו גלויה כאות הוקרה. 
העיתון התקיים עד פרוץ המלחמה ב1939.

עיתון בית היתומים

בבית היתומים של קורצ'אק יצא עיתון ילדים פנים-מוסדי לו יחס חשיבות רבה. בעיתון הופיעו ענייני השבוע במוסד, פסקי דין ותוכניות לעתיד.

ההצגה "הדאר"

בבית היתומים הועלו מדי פעם הצגות על ידי הילדים. המחזה האחרון שהציגו היה "הדאר", מאת המחזאי הבנגלי רינדראנט טגורי. הוא הוצג בבית היתומים על ידי חוג התיאטרון בשנת 1942 על רקע הגירוש הגדול. 'הדואר' הוא מחזה בן שתי מערכות ובו מסופר על נער הודי בשם גופאט אמאל החולה במחלה חשוכת מרפא שבעקבות פתיחת סניף דואר ליד ביתו, ממתין במיטתו למכתב מהמלך, בציפייתו הוא נרדם לעולמים כאשר חיוך על פניו. את תפקיד הנער ההודי הגוסס גילם בגיטו הילד אברשה ומשחקו הותיר רושם רב על הצופים. 
קורצ'אק בחר במחזה, כדי להכין את הילדים לגורלם,  לסייע להם להכיר ולהשלים עם המוות.

את המחזה ניתן לקרוא (באנגלית) בקישור הבא: https://archive.org/details/postoffice00tago

נקודות לדיון: 

  1. מה כל כך מיוחד לדעתכם בעיתון ילדים שנכתב על ידי ילדים?
  2. מדוע לדעתכם על פי הכתוב לעיל, בחר קורצ'אק דווקא במחזה "הדאר"? 

5. חשיבות המשחקים

קורצ'אק הכיר בחשיבות המשחקים והשעשועים בחיי הילדים. בבית היתומים הוקדש מקום נרחב למשחקים, טיולים וספורט מתוך מחשבה כי  המשחק הקבוצתי מלכד ומשמש דרך ביטוי ליחיד. קורצ'אק סבר כי לגבי הילד, המשחק הוא דבר רציני והוא משקיע בו מאמץ רב, לכן אסור לזלזל בכך.  הילד משחק לא רק כדי שלא להשתעמם, אלא גם כדי למצוא משמעות וטעם בחיים. קורצ'אק בעצמו לקח חלק במשחקים והשתובב עם הילדים.

"המשחק, יותר משהוא דחף חיוני של הילד, הריהו התחום היחידי שבו אנחנו מרשים לו מרחב זה או אחר של יוזמה. בשעת המשחק מרגיש עצמו הילד במידה מסויימת בלתי תלוי. כל השאר הוא חסד חולף, רשות רגעית; למשחק זכאי הילד בדין".4

נקודות לדיון: 

חשבו על משחקים קבוצתיים שאתם מכירים - אילו ערכים הם מלמדים?