שיעור בעברית לילדי מחנה העקורים גאוטינג, גרמניה

"נקלענו לבית הספר בעת הפסקה. המולה נעימה של ילדים וצהלת תלמידים ממלאות את חלל האוויר ומזכירות לנו את שנות הילדות שלנו, כאשר למדנו חשבון והתלוצצנו על חשבון המורים... מאז עברו עלינו סבל ונדודים, אבדות וטרגדיות. ילדי בלזן נראים לי רציניים יותר מהתלמידים בימי נעורי. התלאות והזמנים הקשים הטביעו על הילדים את חותם הניסיון של אנשים מבוגרים. מכאן מובנת הערתה של מנהלת הגימנסיה, פרופ' הלנה וורובל, שהילדים מתעניינים יותר בספרות ובהיסטוריה, בפיזיקה ובכימיה מאשר בטניס שולחן, אף-על-פי שיש להם אולם מיוחד למשחקים שונים ולהאזנה לרדיו".
(ע' ויטמן, אונדזר שטימע, כתב העת הראשון של שארית הפליטה, בתוך: גשר 4, 1987).

מדרש תמונה: שימו לב לצילום השיעור בכיתה. על הלוח משפטים המשקפים את מצב הילדים העקורים. מדוע לדעתכם, על-פי העדות, ילדים ניצולים התעניינו יותר בשיעורים 'רציניים' בכיתה מאשר במשחקי ילדים וספורט?