הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
1. עדותו של אליעזר אדלר, ניצול שואה יליד פולין, חי שלוש שנים במחנה עקורים. איו"ש O.3/5426
ניתן היה לחשוב שלאור כל שעברו בשנות השואה לא יהיה בכוחם של הניצולים להוביל את חייהם לאפיק חיובי ובונה. אך על אף הקשיים והמשקע שהותיר בהם עברם ומלווה אותם כל חייהם, התגלו אצל ניצולי שואה רבים תעצומות נפש. הם הפכו למרכיב טבעי ומלא במקומות אליהם היגרו, הקימו משפחות, עבדו, יצרו והיו לחלק בלתי נפרד ומשמעותי מהחברה בכל מקום שאליו הגיעו. במדינת ישראל אליה בחרו רבים מהניצולים להגר ניכרו ועדיין ניכרות טביעות אצבעותיהם בכל התחומים: בהתיישבות, בצבא, במערכת המשפט, בחינוך ובתרבות, בשיקום עולם התורה, בתעשייה ובכלכלה. ניצולים בארץ ובעולם הפכו לציירים ולגרפיקאים, למשוררים ולסופרים, לאנשי אקדמיה ולאנשי רוח, לאנשי כלכלה ומדע. למרות האבדן הגדול, קשיי הקליטה וההסתגלות, בחרו הניצולים לשקם את חייהם ולפעול לשיקום החיים היהודיים ולתרומה לחברה הסובבת.
"... העניין הזה של שיקום שארית הפליטה, הרצון של היהודים לחיות - זה לא יאומן. אנשים התחתנו. היו לוקחים צריף אחד ומחלקים אותו לעשרה חדרים קטנים לעשרה זוגות. יצר החיים גבר על הכול - אף-על-פי-כן ולמרות הכול אני חי, ואפילו חייתי חיים פעילים. כשאני משקיף היום על שלוש השנים בגרמניה - אני נדהם. לקחנו ילדים ועשינו מהם בני-אדם, הוצאנו לאור עיתון, הפחנו רוח בעצמות האלה. החשבון הגדול עם השואה? למי היה ראש לזה... ידעת את המציאות, ידעת שאין לך משפחה, שאתה בודד, שאתה צריך לעשות. היית עסוק בעשייה. אני זוכר שהייתי אומר לצעירים: שכחה זה דבר גדול. אדם יכול לשכוח, מפני שאילו לא היה יכול לשכוח לא היה יכול לבנות חיים חדשים. אחרי חורבן כזה - לבנות חיים חדשים, להתחתן, להביא ילדים לעולם? בתוך השכחה יכולת ליצור חיים חדשים... איכשהו, יצר החיים היה כל-כך חזק שהוא החזיק אותנו בחיים".1
- 1. מקור: עדותו של אליעזר אדלר, ניצול שואה יליד פולין, חי שלוש שנים במחנה עקורים. איו"ש O.3/5426