1. פישרמן, רוברט (2021). חלמתי על שמחה: קופנהגן, טרזיינשטט, ישראל. הוצאת יד ושם, עמ' 133.
ניתן היה לחשוב שלאור כל שעברו בשנות השואה לא יהיה בכוחם של הניצולים להוביל את חייהם לאפיק חיובי ובונה. אך על אף הקשיים והמשקע שהותיר בהם עברם ומלווה אותם כל חייהם, התגלו אצל ניצולי שואה רבים תעצומות נפש. הם הפכו למרכיב טבעי ומלא במקומות אליהם היגרו, הקימו משפחות, עבדו, יצרו והיו לחלק בלתי נפרד ומשמעותי מהחברה בכל מקום שאליו הגיעו. במדינת ישראל אליה בחרו רבים מהניצולים להגר ניכרו ועדיין ניכרות טביעות אצבעותיהם בכל התחומים: בהתיישבות, בצבא, במערכת המשפט, בחינוך ובתרבות, בשיקום עולם התורה, בתעשייה ובכלכלה. ניצולים בארץ ובעולם הפכו לציירים ולגרפיקאים, למשוררים ולסופרים, לאנשי אקדמיה ולאנשי רוח, לאנשי כלכלה ומדע. למרות האבדן הגדול, קשיי הקליטה וההסתגלות, בחרו הניצולים לשקם את חייהם ולפעול לשיקום החיים היהודיים ולתרומה לחברה הסובבת.
הרגש הזה שלי מקורו ברצח המוני הילדים ובהרס משפחות רבות כל כך. היום אני מוצא שהמזור הטוב ביותר לנפשי הוא המחשבה על בני המשפחה היהודית שהקמתי והידיעה שאילו היה היטלר מנצח במלחמה כל אלה לא היו קיימים.1
רוברט פישרמן נולד בשנת 1928 בקופנהגן שבדנמרק להורים שהיו שניהם מהגרים ממזרח אירופה. בסתיו 1943 גורש רוברט יחד עם אמו ושלושה מאחיו לגטו טרזיינשטט. באביב 1945 חולצו יהודי דנמרק מטרזיינשטט לשוודיה והמשפחה התאחדה עם אחת האחיות שהצליחה להימלט לשם בתחילת המלחמה. לאחר שרוברט סיים את לימודיו הוא למד הנדסה באוניברסיטה והקים משפחה. בשנת 1972 עלה עם משפחתו לישראל.
- 1. פישרמן, רוברט (2021). חלמתי על שמחה: קופנהגן, טרזיינשטט, ישראל. הוצאת יד ושם, עמ' 133.