1. ליברמן, צילה (2002). צלינקה, ילדה ששרדה את אושוויץ. הוצאת יד ושם, ע' 122 – 123.
במאי, 1945 עם כניעתה של גרמניה הנאצית, התברר שכשישה מיליון יהודים נרצחו – כשליש מן העם היהודי. הניצולים היו פזורים ברחבי אירופה: עשרות אלפי ניצולים מהמחנות ומצעדות המוות שוחררו בידי חיילי בעלות הברית על אדמת גרמניה ובמקומות אחרים והיו במצב גופני ונפשי ירוד ביותר. אחרים הגיחו לראשונה ממקומות המחבוא שבהם הסתתרו במשך זמן רב, השילו מעליהם את הזהויות הבדויות שאימצו, חזרו מהארצות שאליהן ברחו או יצאו מתוך קבוצות פרטיזנים ומצבאות הברית ושבמסגרתם השתתפו גם בקרבות לשחרור אירופה. בעקבות ההסכמים המדיניים שנחתמו בתום המלחמה, החלו לחזור בהדרגה מערבה למעלה מ־200,000 יהודים פולנים אשר בזמן המלחמה שרדו בשטחי ברית־המועצות. עם השחרור עמדו השורדים בפני שאלות נוקבות: היכן יוכלו להרגיש בטוחים? מי ממשפחותיהם ומקהילותיהם נותרו בין החיים? כיצד אפשר לחזור לחיים רגילים, להקים בית ולבנות משפחה – והיכן: האם על אדמת אירופה או במקום אחר? כיצד לשמר ולהנציח את הנספים?
"ואז אימא חיבקה אותי, בוכייה אף היא: צלינקה! נדמה לי שאנחנו באמת בחופש, את כבר לא צריכה לעבוד, זכרי, את רק בת 13. כן, 13 וחודשיים. לא תצטרכי יותר לשקר, לא תצטרכי לפחוד ולהסתתר. את בחופש! אנחנו חופשיות!".
"אני בחופש", ניסיתי לחזור ולשנן לעצמי, כאילו משא כבד הורד ממני בת אחת. הרגשתי עייפות, רציתי רק לעצום את עיני ולישון, לישון."1
צילה ליברמן צילה ליברמן נולדה בעיר קילצה (Kielce) פולין. בזמן המלחמה שהתה עם משפחתה בגטו קילצה ועבדה בעבודות כפיה. בגיל 12 הגיעה עם משפחתה למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, שם הסתירה את גילה האמיתי כדי להינצל מהשמדה. היא גורשה עם אמה למחנות רוונסבריק (Ravensbrück) ומלכוב (Malchow). לאחר המלחמה התאחדו צילה ואמה עם האב אך אחיה לא שרד . עלתה ארצה והקימה משפחה.
- 1. ליברמן, צילה (2002). צלינקה, ילדה ששרדה את אושוויץ. הוצאת יד ושם, ע' 122 – 123.