1. דויטש, נפתלי ( 2010). בגוזן הייתי לאיש. תושייתו של נער יהודי מקרפטו רוס. הוצאת יד ושם, ע' 100 – 101.
כל עוד נמשכו הרדיפות, הרצח והמלחמה, נאבקו היהודים על הישרדותם, כמעט ללא אפשרות למחשבה על יקיריהם. אולם בסיומה של המלחמה התעורר בהם הצורך הדחוף והמרכזי למצוא בני משפחה ומכרים מהעבר. החיפוש אחר בני המשפחה היה מאתגר במיוחד בהיעדר מידע מסודר על גורלם של יהודים רבים ומכיוון שיהודים רבים נדדו לאחר המלחמה למקומות מרוחקים מאוד ממקום מגוריהם הקודם והתקשו לאתר את קרוביהם. פעולות החיפוש כללו אמצעים שונים ובהם נסיעות למקומות שונים ברחבי אירופה בעקבות ידיעות ושמועות ופרסום מודעות חיפוש בעיתונים וברדיו. במקרים רבים נמנעו השורדים מהשלמה עם האפשרות שבני משפחתם לא שרדו והמשיכו להיאחז שנים רבות בתקווה להתאחד עימם.
"כשהתעוררתי למחרת בבוקר מצאתי בית מלא מבקרים. למעשה היו שם רק עשרה או 12 איש, אבל הבית היה קטן כל כך עד שהיה נדמה שכולו מלא. היו אלה הניצולים היהודים המעטים מכל אחת מהעיירות הקטנות באזור שסביב קומיאט. אינני יודע בדיוק איך נודע להם שחזרתי, אבל הידיעה עברה כנראה מפה לאוזן וכולם באו לשאול אם פגשתי מישהו מבני משפחותיהם בדרכים או במקומות שבהם עברתי. התקשיתי לענות להם, כפי שהתקשיתי לענות לשמעון ומשה. ידעתי בוודאות שיש סיכוי קטן בלבד שיחזור עוד מישהו שטרם חזר. אבל לא יכולתי לדבר בגילוי לב ולשים קץ לתקוותיהם. סיפרתי להם רק על ההליכה מקומיאט לאילוֹשנה, על הנסיעה ברכבת למונקאץ' ומשם לאושוויץ ומאוטהאוזן, וקיוויתי שהמידע הזה יספיק להם כדי להבין כי אין סיכוי רב שמישהו נוסף יחזור."1
נפתלי דויטש נולד בשנת 1931 בעיירה קימיאט (Kimyat) שבצ'כוסלובקיה. באפריל 1944 נאספו יהודי העיירה ונלקחו לגטו נוד'סולוס (Nagyszőllős), ממנו גורשו נפתלי ומשפחתו לאוושויץ לאחר מספר שבועות. עם הגעתם, נשלחו רוב בני המשפחה להשמדה, ואילו נפתלי נשלח למחנה עבודה, הועבר בהמשך למחנה מאוטהוזן, ושרד. לאחר סיום המלחמה עלה נפתלי לארץ ישראל דרך איטליה, שם סייע למעפילים לעלות לארץ ישראל. בשנת 1965 היגר לארצות הברית ונעשה לאיש עסקים מצליח ונדבן.
- 1. דויטש, נפתלי ( 2010). בגוזן הייתי לאיש. תושייתו של נער יהודי מקרפטו רוס. הוצאת יד ושם, ע' 100 – 101.