הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
1. נץ, יואל (2011). האביב יגיע בעל כורחו: נדודיה של משפחה יהודית מוורשה ברחבי ברית-המועצות. יד ושם, ע' 178 – 179.
במאי ,1945 עם כניעתה של גרמניה הנאצית, התברר שכשישה מיליון יהודים נרצחו – כשליש מן העם היהודי. הניצולים היו פזורים ברחבי אירופה: עשרות אלפי ניצולים מהמחנות ומצעדות המוות שוחררו בידי חיילי בעלות הברית על אדמת גרמניה ובמקומות אחרים והיו במצב גופני ונפשי ירוד ביותר. אחרים הגיחו לראשונה ממקומות המחבוא שבהם הסתתרו במשך זמן רב, השילו מעליהם את הזהויות הבדויות שאימצו, חזרו מהארצות שאליהן ברחו או יצאו מתוך קבוצות פרטיזנים ומצבאות הברית ושבמסגרתם השתתפו גם בקרבות לשחרור אירופה. בעקבות ההסכמים המדיניים שנחתמו בתום המלחמה, החלו לחזור בהדרגה מערבה למעלה מ־200,000 יהודים פולנים אשר בזמן המלחמה שרדו בשטחי ברית־המועצות. עם השחרור עמדו השורדים בפני שאלות נוקבות: היכן יוכלו להרגיש בטוחים? מי ממשפחותיהם ומקהילותיהם נותרו בין החיים? כיצד אפשר לחזור לחיים רגילים, להקים בית ולבנות משפחה – והיכן: האם על אדמת אירופה או במקום אחר? כיצד לשמר ולהנציח את הנספים?
בעוד אנחנו מאוכזבים ועושים לאט את דרכנו לשוב אל האוהל, עורכים באוהל המנהלה הפוגה בהקראת הודעות הפליטים, ומן הרמקול בוקעים צלילי שריקה של יצירה מוזיקלית הגורמים לי התרגשות. הלוא אלה הם צלילי הקונצרט של רדינג, היצירה האחרונה שאנטולי אנדרייביץ' החל לעבוד אתי עליה באַרזָמָס! בדרך כלל לומדים אותה בשנת הלימודים החמישית. ביצירה זו הייתי אמור לרכוש מיומנויות של מעבר אצבעות יד שמאל לפוזיציה החמישית, משימה לא קלה. אני קופץ כנשוך נחש. אימא ואני סבים על עקבינו ושבים אל אוהל המנהלה. עם תום השמעת הקונצרט אימא משוחחת עם אמן השריקה ומציגה אותי לפניו. אנחנו יושבים על גבי מיטות שדה בפתחו של האוהל, אמן השריקה מקשיב בעניין רב לסיפור הנגינה שלי בכינור, מניח את ידו על כתפי ואומר: "כמה חבל שנשבר הכינור. אבל תסלחו לי שאומר לכם בגילוי לב שאני דווקא שמח. נברך שהחיינו והגיענו לזמן הזה שבו כינור שנשבר הוא בגדר אסון". האמן מסיר את ידו מעל כתפי וסופק את כפות ידיו: "שלעולם לא יקרה שוב אסון של אבדן פרוסת לחם במחנה ריכוז..." הוא משתתק למשך שניות מספר וממשיך: "אל תדאג, ידידי הצעיר. בקרוב יהיה לך כינור חדש. אילו כלי הנגינה שלי היה נשבר פירוש הדבר היה שאני עצמי נשברתי לרסיסים. אלא שאותי פקד אסון מן הסוג ההפוך: גופי נשאר שלם משום שכלי הנגינה שלי נשאר שלם. אבל נפשי התרסקה לחלוטין אחרי שמתו אשתי וילדי, והיא לא יכולה לבכות, כמו שהכינור שלך לא יכול..."1
יואל נץ יואל נץ נולד בוורשה בשנת 1935 למשפחת וולניץ, שבבעלותה הייתה חנות צילום. לאחר כיבוש העיר בידי הגרמנים ברחה המשפחה לעיר פינסק שהייתה תחת שלטון סובייטי באותה תקופה. המשפחה ויתרה על אזרחותה הפולנית וקיבלה אזרחות סובייטית, דבר שאפשר לה להתפנות מזרחה עם תחילת מבצע ברברוסה. אחרי סיום המלחמה הגיעה המשפחה למחנה עקורים ובשנת 1948 עלתה לישראל. יואל שירת בצבא, הקים משפחה ועסק בצילום וביחוד בתחום הרפרוגרפיה )צילום בשירות תעשיית הדפוס(. ידוע כממציא "שיטת הגרעין" – הפקת אלמנטים להדפסה על לוחות דפוס ברזולוציה גבוהה באמצעות פיתוח צילומי-כימי ייחודי ובטכנולוגיית עיבוד מיוחדת. יואל נץ עסק בהוראת הצילום, בכתיבה ובתרגום.
- 1. נץ, יואל (2011). האביב יגיע בעל כורחו: נדודיה של משפחה יהודית מוורשה ברחבי ברית-המועצות. יד ושם, ע' 178 – 179.