הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
1. אלפרן, יואל (2005). איש אינו מחכה לי: קריאת תיגר על המוות בתקופת השואה ברומניה. הוצאת יד ושם, ע' 191.
יהודים רבים שחזרו למקומות המוצא במזרח אירופה והתקבלו על ידי האוכלוסייה המקומית בעוינות, נעו בחסות ארגון הבריחה ושליחיו הארץ ישראליים אל מחנות העקורים במרכז אירופה. במחנות אלו רווחה התחושה שאין המשך לחיים היהודיים באירופה וכי עליהם לחפש יעדים חדשים מחוץ לה, ואכן רובם של השורדים ביקשו לעזוב את אירופה. כשני שלישים מהם היגרו לארץ ישראל והשאר היגרו לארצות הברית, לקנדה ולמדינות מערביות אחרות. רצונם של הניצולים להגר למקום אחר ולבנות בו את חייהם היה עז, וסייע להם להתגבר על קשיים רבים שהיו כרוכים בהגירה.
"כאשר שכבתי לישון התמקדו מחשבותיי בשאלה אחת ויחידה - לאן אלך כאשר אקום בבוקר? כבר לא היה לי מקום שיכולתי לכנותו בשם בית, ולא היה בי רצון לשוב לעיר הולדתי, שבה לא הייתי רצוי משום היותי יהודי. להיות יהודי היה פשע שהעונש עליו היה מוות. בשבילי המלחמה עדיין לא הסתיימה. מאבק ההסתגלות שלי לחיים בלא משפחה רק החל. ניצבתי בודד בפני דרך בלתי צפויה."1
יואל אלפרן ואחיו אברום נולדו בבוקובינה, רומניה למשפחה יהודית. בשנת 1941 גורשו עם משפחתם מבוקובינה לטרנסניסטריה, שכלו את הוריהם ואת אחיהם והיו עדים להשמדתם האכזרית של יהודים רבים סביבם. בתושייה ובאומץ לב התמודדו עם התנאים הקשים ששררו בטרנסניסטריה, עם הרעב והמחלות, האכזריות והרצח. אחרי המלחמה שהו האחים במחנות עקורים כשנתיים. יואל היגר לקנדה בה עבד והקים משפחה. אחיו אברום עלה לארץ-ישראל באוקטובר 1945 והתיישב בקיבוץ שדה אליהו. אברום נפל במלחמת העצמאות ביולי ,1948 בקרב על לטרון.
- 1. אלפרן, יואל (2005). איש אינו מחכה לי: קריאת תיגר על המוות בתקופת השואה ברומניה. הוצאת יד ושם, ע' 191.