משפחתו מנתה אחת-עשרה נפשות והייתה בעלת רקע דתי- מסורתי. המצב הכלכלי לא היה פשוט נוכח העובדה שאימו נפטרה בשנת 1938 ואביו נשא בעול הפרנסה לבדו.
בתקופת המלחמה גוייסו אחיו הגדולים לצבא. גבריאל, שהיה באותה העת בן ארבע, זוכר בעיקר את ההתמודדות היומיומית הקשה. אביו ניסה להמשיך ולהעניק להם חינוך יהודי והדבר היה קשה ומסוכן יותר ויותר. לדבריו, הייתה אנטישמיות רבה בסביבה והוא עצמו נפגע בתקרית אנטישמית ע"י תלמיד מכיתתו.
על המתרחש באירופה ועל גורלם הקשה של היהודים שמעו הוא ובני עירו אך מעט. המידע הגיע בעיקר משמועות ואחר-כך מפיהם של פליטים יהודים שהגיעו לאזורם.
בשנת 1990 עלה גבריאל ארצה עם משפחתו.
עיבוד של ראיון שערכו עמו אודי יוחננוב וויקטוריה אודילובה.
הפניה לאתר החדש
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש