סיפוריהם של המגורשים האחרונים, יוני 1944 – אפריל 1945
שורדי שואה מספרים על חווית הגירוש מן הבית אל המחנות. מתוך סרטי העדות החינוכיים בהפקת בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם.
הפעם ב'עושים זיכרון' הפודקאסט של יד ושם, פרופ' חווי דרייפוס בן ששון, ראש המרכז לחקר השואה בפולין ביד ושם, מדברת על המציאות בגטו בימי הגירוש הגדול.
מאגר המידע של השילוחים בתקופת השואה
מאגר המידע על השילוחים משחזר את כל השילוחים שהיו בתקופת השואה משטחי הרייך השלישי, מהמדינות הכבושות, ממדינות הציר ומהמדינות הגרורות.
מטרת הרשימה המקוונת של פרויקט השילוחים בתקופת השואה היא להציג את כל השילוחים בתקופת השואה ולתאר בצורה מפורטת גירושי יהודים אל גטאות, מחנות ואתרי רצח. הרשימה המקוונת העדכנית כוללת את מרבית השילוחים שיצאו מערים ומעיירות במערב ודרום אירופה, וכמה במזרח-אירופה בין השנים 1939- 1945.
קרון גירוש, צרפת
"אף־על־פי שאת נשארת בינתיים בלי הוריך, אל תשכחי שעליך לשרוד ולא לשכוח להיות יהודייה וגם בן אדם".
מכתבו האחרון של אהרון ליוורנט
"עלינו לקרונות, כמאה איש בקרון. עמדנו בקרון, זקנים, תינוקות, נשים בהריון. היה דלי אחד באמצע הקרון. אלה היו כל המתקנים הסניטריים. שמענו קול נקישה רם והדלתות נסגרו עלינו. היינו בחשכה. ... לא היה אוורור. אנשים צנחו מתים... אנשים נאבקו על נשימה. אנשים נאבקו על האוצר של פיסת לחם קטנה. אנשים אחזו זה בזה כדי לוודא שהם אכן שם, שהם עדיין בחיים".
הלן (חיה) פוטאש לבית יחימוביץ, לודז'
ראיונות עם ניצולי שואה
חיים שלמים במזוודה
מחיים אנושיים לזוועות של שואה
ההשמדה של קהילות
23 בספטמבר 1942
27 בנובמבר 1941
מתוך אוסף האמנות של יד ושם
מתוך התערוכה אומץ רוח: ביטויים של התנגדות מתקופת השואה
מתוך התערוכה אמנות מתקופת השואה - יצירות מאוסף יד ושם
מכתבים
23 באוגוסט 1942, מחנה דרנסי, צרפת
"אני עוזב מלא אומץ ובעזרת השם מבקש ממך לא לדאוג ולשמור על הבן היקר שלנו, ז'ק".
9 בדצמבר 1938, זבונשין
"לא ישנתי כלל, שני לילות ביליתי ברכבת ולילה אחד באולם הנוסעים, ושם התמוטטתי. לא נותר מקום לעמוד. אוויר מזוהם. נשים וילדים מתים למחצה."
10 באוגוסט 1942, מחנה ריבסאלט, צרפת
"רק שורות אחדות לפני הנסיעה - אינני יודע לאן פנינו מועדות, איננו מצטערים כלל שאנו משאירים אתכם מאחור, אתם מוגנים טוב יותר."
"...אין סוף לקרבנות, אין הפסקה בגירוש. כבר 200,000 איש גורשו מוורשה וקרוב לוודאי שאיש לא יימנע מכך."
מקס ברומברג
זכרונות
מקור: מאשה גרינבאום, תקווה על פי התהום, יד ושם, ירושלים ,1999 עמ' .89-97
מתוך: צילה רנרט, שלושה קרונות בקר, יד ושם, ירושלים, ,1987 עמ' .195-199
מקור: מנחם מאיר ופרדריק ריימס, "האם העצים פורחים אצלכם?". יד ושם, ירושלים, 2000 עמ' .49-46
מתוך אוסף המסמכים של יד ושם
עיתונות המחתרת בגטו ורשה
עיתונות המחתרת בגטו ורשה
חנות מקוונת
ג'יל מרגו
עד מלחמת העולם השנייה התקיימו בהונגריה כמעט אלף שנות יהדות. היהודים היו חלק בלתי נפרד מחיי הרוח, התרבות והמסחר של החברה ההונגרית. רוב שנות המלחמה הם היו בטוחים יחסית, אולם ב 19- במרץ 1944 , כשגרמניה כבשה את הונגריה המציאות השתנתה באופן דרמטי. במהלך חודשים אחדים נרצחו יותר מחצי מיליון יהודי הונגריה, רובם בתאי הגז באושוויץ-בירקנאו. הם הובאו לכאן בקרונות משא עמוסים לעייפה, דחוסים מבלי יכולת לזוז.
מנחם מאיר, פרדריק ריימס
שני האחים, מנחם ופרד, הופרדו לנצח מהוריהם ונעים ונדים בין בתי יתומים ומוסדות בצרפת הוא נושאו של ספר הזיכרונות הזה. לאחר שנים ארוכות של ניתוק, הם נפגשו והעלו את זיכרונותיהם, איש-איש על-פי העולם המיוחד שעיצב לעצמו. האחד – איש חינוך בישראל, והאחר – מומחה לפיתוח טילים בארצות-הברית.