המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

מיילץ (Mielec)

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז קרקוב, פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז קרקוב

Mielec, Poland, יהודים מגורשים בדרכם לתחנת הרכבת, 9/3/1942. ארכיון יד ושם, 8027/138
<br>
Mielec, Poland, יהודים מגורשים בדרכם לתחנת הרכבת, 9/3/1942. ארכיון יד ושם, 8027/138

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו במיילץ כ-3,500 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה, בעיקר בענפי ההלבשה, המזון והבנייה. מעטים עסקו במקצועות חופשיים. בעיירה פעלו איגודים מקצועיים של סוחרים ובעלי מלאכה יהודים, קופת גמ"ח ומוסד יהודי להלוואה וחיסכון, וכן מוסדות סעד ועזרה ובהם בית יתומים. עם מוסדות החינוך היהודי נמנו בית ספר יהודי מיסודו של הברון הירש, חדר "יסוד תורה", בית ספר לבנות "בית יעקב" בחסותה של אגודת ישראל ובית ספר משלים של רשת "תרבות" שלימדו בו עברית. כמו כן היו בעיירה ספרייה יהודית ואולם קריאה. בעיירה פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות ואף קיבוץ הכשרה של "עקיבא", ופעלו בה גם סניף של אגודת ישראל ותנועת הנוער שלה. בעיירה היה סניף של אגודת הספורט והתרבות מכבי ולו אצטדיון, היו בה חוגי אמנות ודרמה, ולזמן מה גם תזמורת.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו מאות יהודים ממיילץ מזרחה. הגרמנים כבשו את מיילץ ב-8 בספטמבר 1939 והחלו בחטיפת יהודים לעבודת כפייה. כ-20 פליטים יהודים צעירים שהגיעו למיילץ מז'בנו (Zabno), דומברובה טרנובסקה (Dabrowa Tarnowska) וטרנוב (Tarnow) נרצחו ב-11-10 בספטמבר 1939 בכפר ברדחוב (Bardechow) הסמוך. ב-13 בספטמבר תפסו הגרמנים יהודים, בעיקר בעלי זקנים, הכניסו אותם לבית הכנסת ולמקווה, העלו אותם באש, וירו בכל מי שניסה להימלט. יותר מ-150 יהודים נרצחו ביום ההוא.
ב-1940 תכפו החטיפות לעבודת הכפייה, גם מחוץ לעיירה. בתחילת 1940 הוקם יודנרט, בראשות עורך הדין פינק. היודנרט נצטווה לספק פועלי כפייה מדי יום, לשלם כופר מפעם לפעם ולערוך מיפקדי אוכלוסין לפי דרישות הגרמנים.
באביב 1940 ברחו קבוצות של צעירים יהודים אל מעבר לנהר הסן, לאזור שבשליטת הסובייטים. בסוף 1940 ובמשך 1941 הגיעו למיילץ פליטים יהודים מיישובי הסביבה, בעיקר מקרקוב.
ב-1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו; הגטו לא היה מגודר, אך אִפשר פיקוח ושמירה של הגרמנים. בסוף 1941 ובתחילת 1942 החלה חטיפת יהודים לעבודת כפייה במחנה העבודה בפוסטקוב (Pustkow).
ב-9 במרס 1942 נכנסו אנשי ס"ס ומשטרה גרמנית לגטו, פרצו לבתים ביריות וציוו על היהודים להיאסף בכיכר. כ-20 זקנים וחולים נרצחו בבתיהם ועוד רבים נרצחו בדרך לכיכר. לאחר סלקציה שולחו כ-750 יהודים למחנה העבודה בפוסטקוב. היתר, כ-4,000 בני אדם, הולכו ברגל לשדה התעופה בברדחוב. הנחשלים נורו בדרך, והנותרים הוחזקו שם ארבעה ימים. שוב נערכה סלקציה, וכ-500 בני אדם, בעיקר זקנים, חולים, נשים וילדים, נרצחו ביער הסמוך. שוב נלקחה קבוצת צעירים למחנה בפוסטקוב. כ-3,000 הנותרים שולחו ליישובים באזור לובלין: פרצ'ב (Parczew), ולודווה (Wlodawa), מיינדזיז'ץ פודלסקי (Miedzyrzec Podlaski), דוביינקה (Dubienka) ועוד, וגורלם היה כגורל יהודיהם.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog